פרק 26

108 18 7
                                    




נשען על שולחנו מעט ונתמך בזרועות המקועקות מול אמה, היא עמדה בשתיקה. קדימה תגיד את זה.

״טוב אז כמו שקיווינו בבוקר, נבחר דגם 2.״ המילים התגלגלו באיטיות, לא אכפת לי מזה ימעצבן. ״היה אירוע מוצלח וטוב לפי אבי והסקרים אמרו את שלהם.״

אמה הנהנה להסכמה, היא הייתה חייבת. אחרת יערוף לה את הראש אם תנסה להוציא ממנו בכוח את צמד המילים כל - הכבוד.

״אני שמח על זה, ורגוע בעיקר. ולגבייך שלמרות שהעזת לעשות צעד שלא עושים, רציתי בעיקר להגיד תודה-״

אמה כבר הייתה בקצה של הלחץ, ודלת המשרד נפתחה בחוצפתה וקטעה את הנאום שאליו חיכתה כל כך. ״שמעתי את החדשות!״ בחיוך גדול וקול מזויף נכנסה ג׳ן איתן למשרד ודחפה מעט את אמה בדרכה לבלאק. ״אני כל כך שמחה בשבילך.״ ושוב, כאקט חוזר נמרחה עליו.

והפעם, לא יכלה לשמור את זה ולהתאפק, היא התעצבנה. מה חשבה לעצמה שכל פעם נכנסה בלי לדפוק בלי לשאול ופשוט ככה להפריע. מי היא בכלל?

איפה עוד הייתה עלולה לצוץ ככה? אם יעשו שיחה בתחנת דלק באמצע הלילה גם?

וזה הכי עצבן אותה כי בלאק ניהל איתה שיח, והוא אפילו לא חשב לעצור את ג׳ן ולהגיד לה שהיא הפריעה.

ללא שליטה ומחשבה את רגלייה לקחה, ״אני סיימתי כאן.״ וטרקה מעט בחוזקה את הדלת. בלי לשמוע או לראות תגובה נוספת מהאדון הצעיר והמרגיז.

הכל היה עניין של שניות, גופה של אמה נבהל ונעצר כשפגשה בכיסא הגלגלים ועליו יושב הראש, טוני עמד על ידו בחיוך עדין. ״מה שלומך אמה?״

״ב-בסדר.״ הייתה צריכה להסדיר את נשימותיה מכיוון שדופק ליבה הספיק להאץ מעצבים. ״מה שלומך אדוני? חדשות טובות בחברה.״ ניסתה לשדר כרגיל ובעיקר להיות מנומסת. לפחות אם לא לבן, שתהיה מנומסת לאביו.

״רציתי להגיד לך באופן אישי כל הכבוד ועבודה טובה, אשמח להזמין אותך לארוחת צהריים עליי.״

ויליס לא נהג בכלל לעשות דברים שכאלה, במיוחד לא עם העוזרות האישיות של בנו. במקרה של אמה היא הצליחה לתפוס את תשומת לב לטובה.

הייתה מופתעת ורצתה לסרב בנימוס.

״אני יושב הראש, לי לא מסרבים אמה.״ לגלג מעט המבוגר, הסיק שרצתה לסרב לארוחת הצהריים כי בטח הרגישה לא נעים.

Love In OrderWhere stories live. Discover now