Love In Order

פרולוג

היי לכולם! :) אחרי הרבה זמן שלא... 

אז לפני כמה זמן החלטתי להחיות את הסיפור שלא סיימתי לכתוב, לכן שכתבתי אותו מחדש, שיניתי המון דברים, כתבתי וערכתי! מההתחלה ועד הסוף וחשוב לי לציין כל הפרקים כבר מוכנים לפרסום! 

אז הנה חזרתי עם ספר חדש (יש כאלה שיצא להם לקרוא קצת ויש כאלה שבכלל לא אז זה לא חשוב כי בכל מקרה שיניתי הכל) אז אני מתרגשת סוף סוף לפרסם אותו. השקעתי בו המון ומקווה שתהנו מכל רגע.

אם אהבתם אשמח לדעת ויותר מאשמח להצבעות ותגובות, דעתכם חשובה תמיד! 

אפרסם את הפרולוג ופרק 1 ואחכה קצת לראות את דעת הקהל ומאמינה שכל כמה ימים אפרסם את שאר הפרקים. 

קדימה, לסאגה הבאה שהיא כבר לא love the devil ;)

אוהבת.

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

אמה

"100...300...500...1300!" אמה הכניסה לקופת החיסכון השמורה היטב בחדרה את הכסף שהצליחה להרוויח מהשבועיים האחרונים. היא לא יכלה להתנגד לחיוך שמיד התפרס על לחייה.

להיות מוכרת בחנות בגדים עם שעות נוספות זה יכל להשתלם לבנתיים אך זה לא הספיק בשביל אמה. העבודה החדשה שהצליחה להתקבל אליה עכשיו מחכה לה.

אמה הציצה על צג הנייד, ראתה את השעה ונתקפת בבהלה. "שיט, אני מאחרת."

נעלה את הקופה והכניסה אותה בחיפזון אל הארון, שם הקופה חבויה היטב. היא החליקה במהירות את הנייד אל כיס הג'ינס ולקחה בידה את המפתחות והתיק הקטן בו היה כסף לאוטובוס.

כבר הייתה מוכנה מוקדם בבוקר, אך ספירת הכסף הוא מה שלקח את הזמן.
דודתה של אמה, מרי תומפסון עוד ישנה. אמה עוברת בדרך לסלון בחדרה של דודתה "מרי, אני יוצאת, אחזור מאוחר יותר."

לא שזה עניין אותה יותר מדי, ואמה ידעה זאת. היא תמיד הרגישה  שדיברה אל עצמה, אך בשלב מסוים היא כבר התרגלה והבינה שדודתה לא תהיה המקום החם למלא במקום הוריה שנפגשו עם גורלם בתאונת דרכים. אבל זה כבר עבר איתה, ואמה עכשיו גדולה. לכן היא לא נתנה לדודתה שאינה התייחסה אליה, לבזבז את הזמן היקר.

ללא שום תגובה ממרי, אמה כבר נעלה אחריה את דלת הכניסה והתחילה בהליכה מהירה אל תחנת האוטובוס הקרובה. היא הוציאה את הנייד מכיסה ושוב הציצה בשעון, יש בדיוק עוד 2 דקות לאוטובוס, והוא לא מאחר.