Love In Order

פרק 12

בלאק

״מה קורה איתך, בני?״ ויליס ישר את המבט בבנו שרק התחמק מקשר עין. הוא השתעל בפעם העשירית היום.

״לא קורה איתי דבר, ניראלי שאתה רוצה לספר לי אבא.״ מבטו של בלאק לא נתן מידע ועדיין לא יצר קשר עין עם המנכ״ל. ״אם זה לגבי הישיבה היום, אין מה לדבר על זה.״

״אני לא רוצה לדבר איתך על זה.״ ויליס סיכל את רגליו. ״אתה יודע מה המצב שלי, ושמתישהו כבר לא יהיה פתרון לגיל המבוגר שלי.״ בלאק החליט לא להגיב, המשיך לבהות בחלל, כל כך הרבה דברים הפריעו לו. ״אתה הולך לקבל את החברה הזאת בלאק וזה בלי שאלה.״ בקול נוקשה ויליס הביט בבנו. ״ואני רוצה שתהיה מוכן, אז כדאי שתתחיל לקבל את זה.״

בלאק חונך לכבד את הוריו תמיד, אמו הייתה המקום החם והמכיל מבין השניים. ומאז שהיא נפטרה ויליס היה מצווה ופוקד על בלאק בדרכים שרק סבל מהם. הוא העריך את אביו, והיחסים ביניהם מאז ומתמיד היו מסובכים יותר להסביר.

״ואם אני לא רוצה לקחת אותה בידיים?״ הוא רטן והביט חזרה, אבא שלו מאז ומתמיד לחץ עליו להשקיע ולהתמיד בחברה הגדולה שהקים, וזה בעיקר בגלל הכסף וההצלחה המסחררת שהיא מביאה ביחד איתה.

״אין דבר כזה בני, אתה צריך להמשיך את השושלת הזו. הפוטנציאל שלך גדול.״ רכות נשמעה בקולו, ניסה להגיע לבלאק בכל הדרכים, שמשהו אחד לפחות יצליח. ודברים כאלה לא עבדו עליו.

בלאק גיחך וגלגל את עיניו, ״תעשה לי טובה, איך אתה מצפה ממני לפוטנציאל הזה כשאני רק בן 25 ו׳חסר נסיון׳?״ וכמו שאביו מנסה, בלאק ניסה את כל הדרכים להוריד את המועקה הזאת ממנו. ״אל תשקר לי.״ הוא שנא את העובדה שאביו ליטף אותו במילים ומשפטים שחסרי משמעות באמת.

זה היה לאינטרס האישי שלו.

הוא בחן את אביו הנראה מתוסכל, פניו כבר אינן חלקות ומתוחות, עוטות קמטים. גבו אינו זקוף. בלאק חשב כששיתף אותו על שהיה בבית חולים להמשך טיפולים.

״אל תקרא לי שקרן, אתה יודע מה אני חושב עלייך. אתה מצוין וטוב בכל דבר שאתה עושה ואני בטוח שתחזיק את החברה הזאת בלי להסס.״ הבטיח ויליס, הסתכל על בנו שגדל לתפארת, הוא ידע שצריך כמה חידודים אך בשבילו הוא היה מושלם לחברה ואחרי הכל הוא חייב להמשיך את השושלת.

בלאק הרים את ידו, לבטל את המשך השיחה. ״זה לא בשבילי, אתה יכול לנסות ביום אחר ולהתאכזב שוב. או להציע את זה לאנשים אחרים שהיו מתים להיות במקומך, כי לא חסר.״ באדישות מוחלטת, רצה לרדת מהנושא. הוא לא היה מוכן לשמוע על זה.