אדריאנו
״האם המנקה החצופה הצליחה לערער את רגשותיו של אדריאנו ליאו ג׳יימס?״ שואל לוק בקול מלגלג.
״מה? לא. על מה אתה מדבר?״ אני עונה, מבולבל, גם אני לא בטוח מה קרה לי כשדיברתי איתה.
״אוי אדי, אתה לא צריך להתבייש להודות שהתאהבת. ראיתי איך הסתכלת עליה.״
״התאהבתי בה? מה?״ אני לא מתאהב באף אחת. אני לא יכול. אני לא רוצה. אני לא מוכן למחויבות.
״נו באמת, אדי, אתה לא שם לב שמהרגע הראשון שראית אותה בבר ההוא אתה לא מפסיק לרחף?״
״אני לא מאוהב. עזוב את זה.״
״אדי מאוהב, אדי מאוהב..״ הוא מתחיל לשיר ולהסתובב ברחבי החדר.
״אמרתי לך לעזוב את זה, חתיכת אידיוט! שכחת בשביל מה באנו לפה? גם ככה מחרתיים אנחנו עוזבים אז אני לא אראה אותה יותר.״
״האמת ש... יש סיכוי שאתה כן יכול לראות אותה. והרבה.״ הוא עונה עם חיוך ערמומי על פניו.
״על מה לעזאזל אתה מדבר?״ אני שואל.
״לא שמעת שהיא אמרה לאישה ההיא בבר שהיא צריכה כסף? ורואים שנמאס לה מהמקום הזה אז...״ הוא עוצר ומחכה שאמשיך.
״אז...?״ אני עונה.
״אז נציע לה לעבוד אצלנו בחברה, מפגר! ככה תוכל לבהות בה כל יום כל היום!״ הוא עונה.
״מה? למה שנציע לה לעבוד אצלנו? אנחנו אפילו לא מכירים אותה, לוק.״
״אז בשביל זה יש אותי. אני הכי טוב שזה בא בלדבר עם אנשים.״ הוא אומר בטון מלא גאווה.
״ברור שאתה כן.״
״אני יודע,אני יודע, לפעמים אני פשוט לא מבין מה היית עושה בלעדיי.״
במקום לענות לו אני פונה למרפסת.
״גם אני אוהב אותך, אדי!״ הוא צועק שאני סוגר את דלת המרפסת ונועל אותה מבחוץ.
אני מסתכל על האנשים שמסתובבים ברחבי המלון.
הבריכה מלאה באנשים שמשחקים וקופצים למים.
אני רואה שתי עובדות באות עם שתי עגלות לכיוון מקומות הישיבה שמתחילים להתרוקן.
אני מסתכל שוב, ואז אני מזהה אותה.
סקרלט.
היא חובשת כובע לבן שתואם למדים הלבנים שלה,
החולצה הלבנה שהיא לובשת צמודה לגופה, וכך גם המכנס השחור הקצר שהיא לובשת.
הבגדים מדגישים את קימורי גופה.
פאק, היא מהממת.
שדייה גדולים, ישבנה עגול ומוצק.
היא נמוכה ורזה, ושיערה הבלונדיני מגיע עד לישבנה.
מושלמת.
פאק, אולי לוק צודק?
אולי היא באמת הצליחה לעורר בי משהו?... רגש?
לא.
סקרלט והאישה שהייתה איתה מחליטות להתפצל ולפנות לכיוונים שונים.
היא עוברת ליד חבורת גברים והם בוהים בגופה ללא בושה.
הם שורקים וקורצים אחד לשני, ודמי בוער בגופי.
אם הייתי שם למטה הייתי שובר לכל אחד מהם עצם אחרת בגוף.
היא כנראה לא שמה לב כי היא ממשיכה לנקות.
היא עובדת מהר, אוספת את המגבות המלוכלכות לתוך העגלה ואת המשקאות היא שמה בשקית אשפה, ואחר כך פונה לתוך הבניין.
אחרי זה אני מבין שבהיתי בה כל הזמן הזה.
שיט,אני מתחיל להרגיש כמו סטוקר.
אני נכנס חזרה פנימה ונכנס למקלחת.
YOU ARE READING
ביום שבו נפגשנו
Romanceהספר ׳ביום שבו נפגשנו׳ הוא הספר הראשון בסדרת שלושת הימים.💗 סקרלט- היא עזבה. היא חזרה. היא מתה. היא השאירה אותי לבד לטפל בבעלה השיכור ובילדיה הקטנים. גם אני הייתי ילדה. שהייתי בת 10, היא עזבה כי טענה שהיא לא מסוגלת לגדל אותנו. אחרי 6 שנים היא חזרה כ...
