26

193 15 0
                                    

סקרלט

אני קמה, ומרגישה זרוע חזקה מסביב למותני, שמצמידה אותי לגוף שרירי.
אני מסתובבת, ורואה את אדריאנו שוכב לצידי, ללא חולצה, שקוע בשינה.
אני משתלטת על הדחף לצרוח עליו ולהעיף אותו מהמיטה, והולכת לכיוון האמבטיה.
מה הוא עושה כאן? איך הוא הגיע לפה? ולמה, לעזאזל, הוא ישן איתי במיטה?
אחרי שאני מתארגנת, אני מחליטה לבדוק מה איתו, ורואה שהוא ער.
״ישנת טוב?״ הוא שואל בקול צרוד משינה.
מבטי יורד אל הקוביות שעל בטנו, ומשם עולות לשרירי החזה שלו.
״מה?״ אני עונה בלי להרים את מבטי.
הוא שם לב שאני לא מרוכזת, ומתחיל להתקדם לעברי.
אני לא זזה, ורק שהוא נמצא מטרים ספורים ממני אני מתחילה לסגת לאחור.
״איך נכנסת לפה? ולמה היית איתי במיטה?״
״החזרתי אותך אתמול מהמועדון וביקשת שאשאר לישון איתך.״
הוא עונה לשתי השאלות שלי.
אני ביקשתי ממנו להישאר?
הוא נכנס לחדר האמבטיה ואני נכנסת אחריו.
״למה החזרת אותי מהמועדון?״
״היית שיכורה ולא יציבה.״
״אני לא זוכרת ששתיתי כל כך הרבה..״
״יש לך מברשת שיניים להביא לי?״ הוא שואל כאילו כלום לא קרה.
״כן, הנה.״ אני אומרת ומביאה לו מברשת מהמגירה.
הוא מצחצח שיניים, ויוצא מחדר האמבטיה בלי להביט בי.
״אז אתה פשוט הולך להתעלם ממני?״ אני שואלת.
שהוא לא עונה, אני רצה אליו ועוצרת אותו לפני שהוא מספיק לפתוח את הדלת.
״אין לך שום זכות להתעלם ממני אחרי שאתה היית זה שפגע בי, אדריאנו!״
הוא מסתכל עליי במבט חסר הבעה.
״אתה כל כך מבלבל! אתה אומר לי שאתה לא רוצה אותי,
ואחרי יום אתה אומר לי שאתה כן רוצה? אני לא מבינה אותך.״
״את רוצה שאגיד לך את האמת?״
״כן.״
״אני לא יודע למה אפילו חשבתי עלייך בצורה כזו. חשבתי שזה יעבור לי אם פשוט אתרחק ממך, אבל זה היה בלתי אפשרי. היה עדיף שהיית נשארת בשיקגו.״
״אתה חתיכת בן זונה, אתה יודע את זה?״
״יש לי תור שלם של נשים שיכולות להגיד בדיוק את אותו הדבר.״
הוא אומר לי.
״אתה יודע מה עוד אני יודעת?״
״מה?״
״שבכל הפעמים שדיברנו, אתה זה שניגש אליי. אתה זה שבא אליי ואמר לי שאנחנו לא יכולים להיות ביחד, והשלמתי עם זה. אבל היית צריך לבוא שוב. ושוב. ושוב. אז כנראה שמי שלא הפנים את זה, הוא אתה.״
הוא לא עונה לי. רק מסתכל עליי.
אני לא יודעת מה הבעיה שלו.
כבר אמרתי לו שהבנתי שאנחנו לא יכולים להיות ביחד וכבר הפסקתי לנסות לשנות את דעתו.
שהלכתי עם כריסטיאן, זה היה כדי לנסות לשכוח אותו.
אבל הוא שוב הופיע.
״קמילה סיפרה לי על השיחה ביניכן,״ הוא אומר לי.
״היא אמרה שאת לא יודעת אם יש לך רגשות כלפיי, ואתמול בלילה, דיברת איתי מתוך שכרות, ואמרת לי שאת רוצה שאוהב אותך. שאנשק אותך.״
״מהרגע הראשון שפגשתי אותך, אמרתי לעצמי שעדיף שאתרחק ממך. שזאת תהיה טעות אם אתקרב אלייך. הוכחתי שצדקתי.״
״איך בדיוק הוכחת את זה?״ אני שואלת ומנגבת את הדמעה שחמקה מעיני.
״בחברה שלי יש חוק. ביני ובין העובדים יש יחסי עבודה בלבד,״
הוא אומר, נועץ את הסכין עמוק יותר בליבי.
״אבל את הצלחת להפר אותו. את הצלחת להיכנס לאזור אסור. ללב שלי.״ הוא עוצר ואחרי כמה רגעים ממשיך.
״אני לא יודע איך עשית את זה, אבל הצלחת. הצלחת לפלוש למוחי. לגופי. לנשמתי.״
״את הדבר היחיד שאני חושב עליו. שאת מסתובבת במסדרון, אני רק רוצה לעצור אותך ולהכניס אותך למשרד שלי בשביל לנשק אותך עד שלא תוכלי לנשום. שראיתי אותך בפארק, רק רציתי לקחת אותך הביתה ולזיין אותך עד שתאבדי הכרה.״
״מה אם אני כן רוצה את זה? מה אם אני רוצה שתנשק אותי? מה אם אני רוצה שתזיין אותי?״
״פאק, סקרלט.״
בתוך כמה שניות, הוא מרים אותי על כתפו, ויוצא מהדירה.
״לאן אתה לוקח אותי?!״ אני צועקת ומכה את גבו.
״למקום שבו לא אוכל לקרוע ממך את הבגדים.״
אנחנו בתוך המעלית.
״תוריד אותי, אדריאנו!״
הוא סוטר לישבני.
״אתה סטרת לי בתחת עכשיו?!״
״תוריד אותי עכשיו או שאני נשבעת לך שאחסל אותך!״
והאידיוט צוחק.
אחרי כמה דקות שאני חובטת בגבו והוא מתעלם ממני, הוא מוריד אותי.
אנחנו בפארק.
״למה אנחנו כאן?״
״בשביל שתוכלי לברוח אם אאבד שליטה.״
״למה שתאבד שליטה?״
״כי את פאקינג מטריפה אותי, וזה לא יעזור אם תגידי לי שאת רוצה שאזיין אותך.״
טיפות גשם מתחילות לרדת.
אני מתקרבת אליו, עד שפני מול פניו.
הוא מעביר את ידו בשיערו שהתחיל להתרטב בגלל הגשם, ואוחז בפניי.
״אני פאקינג רוצה אותך,סקרלט. אבל אני לא יכול.״
״תנשק אותי, אדריאנו.״ אני אומרת.

ביום שבו נפגשנוWhere stories live. Discover now