סקרלט
מחר אני עוזבת לניו יורק.
מחר אני עוזבת את שיקגו.
מחר אני עוזבת אותם.
אני לא יודעת איך אורורה הצליחה בסופו של דבר לשכנע אותי לטוס לשם, אבל היא הצליחה.
אני אורזת את הבגדים שלי, ומסדרת את התמונות המשפחתיות בתוך המזוודה. אני לא טסה בלי זה.
דפיקה נשמעת בדלת.
״הבאתי לך את תיק האיפור שלך.״
בטי מושיטה לי אותו.
״תודה, סנאית קטנה.״
״בבקשה, סקרלט.״ היא אומרת ומחבקת אותי חזק.
״מה קרה, בטי? הכל בסדר?״ אני יודעת שהיא לא בסדר, ואני שונאת את העובדה שהיא עצובה בגללי.
״את עוזבת מחר.״ היא אומרת מבעד לדמעות שחונקות את גרונה.
״אני אחזור לפני שתשימי לב, בטי.״ לא סיפרתי לה למה אני באמת עוזבת.
״אני אקנה לך בובות ורודות של נסיכות, ושמלה ורודה ויפה, ומלא קישוטים לשיער בשביל המסיבות שלך.״
היא ממשיכה לבכות עוד קצת ואז היא מרימה את ראשה ומחייכת.
״תקני לי גם בובה של חד קרן!״ היא אומרת בהתלהבות.
״אני אקנה לך כל מה שתרצי.״ אני מבטיחה לה.
״לכי לישון, סנאית. מחר צריך לקום מוקדם.״
״לילה טוב, סקרלט. אני אוהבת אותך.״ היא אומרת, מנשקת אותי על הלחי, ויוצאת.
״לילה טוב, בטי, גם אני אוהבת אותך.״ אני אומרת אחרי שהיא כבר יוצאת.
אני יורדת למטה בשביל לסדר את הסלון אחרי מסיבת הפרידה המאולתרת שאחיי אירגנו לי.
אני מוציאה שקית זבל ומתחילה לאסוף את כוסות השתייה.
״צריכה עזרה?״ סויר ואורורה יורדים במדרגות.
אנחנו מתחילים לסדר את הסלון בשקט, עד שסויר מפר אותו.
״אז מחר את עוזבת.״
״כן, סויר. מחר אני טסה לניו יורק.״
״איך בכלל קיבלת עבודה בניו יורק?״ סויר לא יודע את הסיפור המלא על אודות העזיבה שלי לניו יורק.
״היא פגשה שני גברים חתיכים שהציעו לה עבודה בחברה שלהם.״
אורורה מסכמת.
היא רק יכלה להוריד את המילה ״חתיכים״ מהמשפט.
לא שהם לא היו חתיכים. הם היו מאוד חתיכים.
תמונות של אדריאנו צצות במוחי.
אני מדמיינת אותו שוכב על מיטתי עם תחתוני בוקסר בלבד.
לא! הוא יהיה הבוס שלי!
תתרכזי, סקרלט.
אני מסיחה את דעתי בזה שאני ממשיכה לנקות, אך נראה שאורורה שמה לב לריחוף הקטן שלי ואומרת, ״אז, סקרלט, מה קרה ביניך לבין אח של לוקאס?״
״לא קרה כלום, ולא יקרה כלום.״
״כן, בטח. ראיתי איך הסתכלתי אחד על השני. זיינתם אחד את השני במבטים.״
״תשמרי על הפה שלך!״
״מה? אני רק אומרת את האמת...״
״אז אל!״
״אוקיי, הבנתי את המסר, לילה טוב סקרלט.״
״לילה טוב סקרלט.״ אומר סויר.
והם עולים למעלה.
אנחנו נכנסים לתוך הרכב.
אני שמה את המזוודה בתא המטען, ואורורה מתניעה.
אנחנו מתחילים לנסוע לכיוון שדה התעופה.
״איזה שיר בא לך שנשים היום, סקרלט?״
היא שואלת אותי.
״לא ממש אכפת לי. תשימי מה שבראש שלך.״
״תבחרי.״
״אוקיי. תשימי את California love של 2pac.״
״לבקשתך, גברתי.״
השיר מתחיל להתנגן וכולנו מתחילים לשיר לצלילי השיר.
עד שאנחנו נתקעים בפקק השיר כבר מגיע לסיומו, ואורורה שמה את השיר s*x, drugs, etc, של beach weather.
אנחנו ממשיכים בנסיעה שאני מקבלת הודעה.
קווין: בעוד חמש דקות בשדה התעופה. תגיעי בזמן כלבה.
אני: בדרך.
אנחנו מגיעים, ואנחנו רואים את קווין, סטלה, ורוניקה, קלי, וטיילור, עומדים עם פרחים ועוגה ליד הספסלים.
״באמת חשבת שתוכלי לעזוב בלי להיפרד מאיתנו קודם?״ אומרת ורוניקה.
״בואו הנה.״ אנחנו מתחבקים חיבוק קבוצתי ארוך, עד שג׳וליאן גורר אותי החוצה.
״גם אנחנו רוצים חיבוק קבוצתי.״
אני מתחבקת גם עם אחיי חיבוק ארוך וחזק, שהם קוראים בכריזה לגשת לשער 2B לכיוון המטוס שלי.
״זאת הטיסה שלי.״ אני אומרת, לוקחת את המזוודה בידי.
אנחנו אומרים עוד כמה מילות פרידה עד שאני מתחילה ללכת לכיוון השער.
אני עולה על הטיסה שיקח אותי מכאן לחיים חדשים.
להתחלה חדשה.
אני ניגשת למושב שלי במטוס, ליד החלון כמובן, ומתיישבת.
״תרצי משהו גברתי?״ שואלת הדיילת.
״לא, תודה רבה לך.״ אני אומרת והיא מתקדמת.
הטיסה מתחילה.
YOU ARE READING
ביום שבו נפגשנו
Romanceהספר ׳ביום שבו נפגשנו׳ הוא הספר הראשון בסדרת שלושת הימים.💗 סקרלט- היא עזבה. היא חזרה. היא מתה. היא השאירה אותי לבד לטפל בבעלה השיכור ובילדיה הקטנים. גם אני הייתי ילדה. שהייתי בת 10, היא עזבה כי טענה שהיא לא מסוגלת לגדל אותנו. אחרי 6 שנים היא חזרה כ...
