סקרלט
כבר ערב, ואני עדיין במלון המחורבן הזה.
אני עומדת מאחורי הבר ומוזגת משקאות.
אני מביטה בשעון ורואה שיש רק עוד שעה וחצי עד שהמשמרת שלי מסתיימת. פאק.
הילדים כבר אמורים להיות אחרי מקלחות עכשיו.
אני מקווה שהכל בסדר בבית.
חבורת הגברים שהסתכלו עליי היום בבריכה באים לכיוון הבר.
״מה קורה נסיכה? את יכולה לפנק אותנו?״ שואל אחד מהם.
״בטח. מה תרצו? יש לנו וודקה, ויסקי, יין אדום..״ אני אומרת, רק רוצה להגיש להם את המשקאות ושהם יעופו מפה כבר.
״האמת, שחשבנו על משהו קצת אחר..״ הוא עונה ומוריד את מבטו אל בין רגליי. סוטה.
״ואני חושבת על לצאת לבחוץ ולשבור לכל אחד מכם את הביצים. מה אתם אומרים?״ אני עונה.
״היי, היי, תרגעי, רק צחקנו איתך..״ הוא עונה, מתחיל להזיע.
״אני נראית לך כמו אחת שבא לה לצחוק איתך?״
״לא.״
״יופי, אז קח את הישבן הסוטה שלך ותעוף מפה. וזאת הפעם האחרונה שאני רואה שאתה מסתכל על אישה באופן כזה. כי זה לא יגמר טוב בשבילך ובשביל הזין הקטן שלך.״
והם הולכים.
אני מסתובבת כדי לשטוף את הכוסות המלוכלכות שאני שומעת ״שני וודקה נקי בבקשה.״
זה הוא.
הגבר מהבר.
אני מסתובבת לאט וממלמלת, ״מיד מגיע אדוני.״
אני מוזגת להם את המשקאות, מניחה על הבר ומסתכלת עליהם שותים.
״אז, איך זה לעבוד פה?״ שואל הצעיר מביניהם.
״בסדר... נראה לי?״ אני עונה. לא מבינה מאיפה באה השאלה.
״השכר טוב?״ הוא שואל
״לא. הם מורידים לי בשכר בכל חודש.״ אני עונה ומבינה שפלטתי את זה ליד הגבר שיש לו קשרים עם המנהלת. יופי.
״למה?״ הגבר השני מצטרף לשיחה.
״אני גרה בקצה השני של העיר ולוקח לי ולאחותי זמן לנסוע משם לפה, ואני צריכה לצאת מוקדם בשביל לטפל באחים שלי.״
פאק מה אני עושה?!, למה אני מספרת להם את הדברים האלה?!
״מה אם היינו אומרים לך שאנחנו יכולים להשיג לך עבודה טובה יותר, עם שכר טוב יותר, ויחס טוב יותר? כי לפי מה שאת מספרת ממש לא כיף לעבוד פה.״
״מה העבודה? זונה? חשפנית? לא תודה.״
הגבר מהבר מסתכל עליי בעיניים פעורות, בעוד אחיו עוד שנייה פורץ בצחוק.
״העבודה היא בחברה שלנו. חברת בי-טאג.״
אה. הוא רציני.
״כמה משכורת אקבל בחודש על ה... אה... עבודה הזאת?״
״4,000 שקלים לחודש.״
״וואו.״
״אז התשובה היא כן?״ הוא מביט בי בציפייה לשמוע תשובה.
אני מתעשתת ומבינה מה משמעות הדבר.
״החברה הזאת.. בי-טאג? לא נמצאת בשיקגו,נכון?״
״לא. היא נמצאת בניו יורק.״
״אז אני מצטערת מאוד מר....״
״לוקאס. לוקאס ג׳יימס.״
״טוב, אני מצטערת מאוד מר לוקאס, אבל אני לא אוכל לבוא לעבוד אצלכם בחברה. אני פשוט לא יכולה.״
״למה לא?״
״כי אני לא יכולה פשוט לעזוב הכל ולעבור לניו יורק.״
״ברור שאת יכולה.״
״לא, אני לא יכולה. יש לי כאן משפחה שאני צריכה לטפל בה, וגם אם כן הייתי עוברת לניו יורק, אין לי מספיק כסף בשביל לשלם שכר דירה כל חודש.״
״אנחנו נוכל לסדר לך דירה.״ אומר הגבר השני.
״מה?״ אני בהלם.
״אנחנו נוכל לסדר לך דירה בניו יורק.״
״אבל מה עם האחים שלי? אני לא יכולה פשוט לעזוב אותם.״
״תביאי אותם איתך לניו יורק. אנחנו נממן את כל מה שצריך.״
״לא אדוני, אני באמת לא יכולה...״
״אנחנו פה עד מחרתיים בבוקר. תחשבי על זה ותחזירי לנו תשובה עד אז.״
והם הולכים.
אחרי המשמרת אני מתקשרת לאורורה לספר לה על שני הגברים מהבר ועל ההצעה שלהם.
״היי, סקרלט, מה קורה? סיימת את המשמרת?״
״כן, סיימתי אותה עכשיו ואני בדרך הביתה, מה עם הילדים?״
״ג׳יימס ישן, ג׳וליאן וביאטריס מכינים שיעורים, וסויר ואני רואים טלוויזיה.״
״אה. מעולה.״
״איך הייתה המשמרת? עשו לך שם בעיות?״
״המשמרת הייתה בסדר אבל...״
״אבל?״
״היו שם שני גברים שהציעו לי עבודה. בניו יורק.״
״מה?!״
״כן. הם אמרו שהם יוכלו לסדר לי עבודה בחברה שנקראת בי-טאג. ושהם יוכלו לסדר לכולנו דירה בניו יורק.״
״סקרלט, זה מעולה!, סוף סוף נוכל לעזוב!״
״אני יודעת, אורורה, אבל זה לא כזה פשוט. תחשבי על זה.
לעבור למדינה אחרת ולמקומות אחרים, ותחשבי על ג׳יימס ביאטריס וג׳וליאן... יהיה להם נורא קשה פשוט לעזוב הכל ולעבור..״
״אני מבינה סקרלט, זה באמת יהיה קשה, אבל תחשבי על זה..
מקום חדש שבו לא מכירים אותנו.
מקום שבו נוכל להתחיל מחדש.. בתור משפחה.״
אני נאנחת ואומרת, ״את צודקת. אבל אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת.״
״אני פה אם את צריכה עזרה. את יודעת את זה, נכון?״
״כן, אני יודעת.״
״אני אוהבת אותך, סקרלט.״
״גם אני אוהבת אותך, אורורה.״
ואנחנו מנתקות.
YOU ARE READING
ביום שבו נפגשנו
Romanceהספר ׳ביום שבו נפגשנו׳ הוא הספר הראשון בסדרת שלושת הימים.💗 סקרלט- היא עזבה. היא חזרה. היא מתה. היא השאירה אותי לבד לטפל בבעלה השיכור ובילדיה הקטנים. גם אני הייתי ילדה. שהייתי בת 10, היא עזבה כי טענה שהיא לא מסוגלת לגדל אותנו. אחרי 6 שנים היא חזרה כ...
