ביום שבו נפגשנו

22

אדריאנו

אני צריך לדבר עם סקרלט. להסביר את עצמי.
ואני יודע שהיא עדיין פה, כי היא לא יצאה מהמשרדים.
היא במטבח, עומדת ליד החלון, מדברת בטלפון.
״אני בסדר. איך אתם?״
מי שהיא מדברת איתו עונה לה מהצד השני של הקו.
״כל הכבוד, בטי! אני כל כך גאה בך!״
זו אחותה.
״גם אני מתגעגעת אלייך מאוד. אורורה סיפרה לי שאתמול הלכת איתה למצוא שמלה.״
היא מוציאה סיגריה ומדליקה את המצית.
היא מעשנת?
רגלה מקפצת וידיה רועדות, והיא מנסה להשתלט על זה ללא הצלחה.
״ברור שאני באה למסיבת יום ההולדת שלך! אני בחיים לא אפספס את זה!״
היא אומרת לה משהו מבעד לקו והיא צוחקת.
״גם אני אוהבת אותך, סנאית קטנה. לילה טוב.״
היא מנתקת ומוציאה את הסיגריה מפיה.
אני מחליט לצאת אליה.
״אז עכשיו אתה גם הסטוקר שלי?״
״לא הייתי אומר סטוקר, הייתי אומר משגיח.״
״משגיח? על מה בדיוק אתה משגיח?״
״עלייך.״
״ולמה זה?״
למה באמת?
״בואי איתי.״ אני אומר ומפנה את ראשי לכיוון המסדרון.
היא מבינה למה אני מתכוון וקמה.
שהיא עוברת על פניי אני חוטף לה את הסיגריה.
היא מנסה לחטוף אותה חזרה עד שאני שואף ממנה.
״אתה יכול לשמור אותה לעצמך.״
אני עובר אותה ופותח לה את דלת המשרד שלי, ושהיא נכנסת אני מריח את ניחוח הבושם שלה.
ריח מתוק ומשכר.
״מה אתה רוצה?״ היא שואלת.
״שבי.״
היא מתיישבת בחוסר רצון על הכיסא מולי, ומשלבת את ידיה.
״אני רוצה לדבר איתך על אתמול בלילה. להסביר את עצמי.״
״כבר אמרתי לך שאין טעם שתסביר את עצמך. הבנתי אותך טוב מאוד.״
״סקרלט, לא התכוונתי לזה ככה.״
״אז למה התכוונת?״ היא שואלת, ואני יכול לראות את האש בוערת בעיניה.
״את צעירה ממני ב11 שנים. את עובדת אצלי. התחלת לעבוד אצלי אתמול.״
״אז? שכחת את שיקגו?״
״אם כמה שאני רוצה אותך, אני לא יכול להיות איתך.״
״אם באמת היית רוצה אותי, היית איתי. היית שוכח מהחוקים ומההשלכות.״
״זה לא כזה פשוט. תסתכלי על זה מהצד שלי.״
״בשביל זה קראת לי? בשביל לפגוע בי עוד יותר משכבר פגעת, אדריאנו?״
״לא התכוונתי לפגוע בך, סקרלט, לעזאזל! אני רק רוצה שתביני!״
היא מסתכלת עליי בלי לומר מילה.
״הבנתי אותך אתמול בלילה.״ ובזה היא קמה ויוצאת.
פאק!
אני יוצא וממהר אחריה.
היא לא עוצרת.
״סקרלט, חכי!״
אני אוחז בזרועה ומסובב אותה אליי.
״עזוב אותי!״
היא משחררת את עצמה מאחיזתי.
״הבהרת את עצמך טוב מאוד, אדריאנו. אם אתה לא יכול להיות איתי, עדיף שפשוט תתרחק ממני.״
״אני לא רוצה להתרחק ממך!״
״מה?״
״אני לא רוצה להתרחק ממך, סקרלט, כי אני לא יכול. את מטריפה אותי! אני לא יכול לשלוט בעצמי שאני לידך.״
״אז תלמד להשתלט על עצמך ועל ההורמונים שלך.״
״מהרגע הראשון שראיתי אותך בבר ההוא, את הדבר היחיד שאני חושב עליו. אני חושב עלייך כל יום, סקרלט, אני משתגע.״
היא בוהה בי בהלם.
אנחנו לא מדברים. רק מסתכלים אחד על השני.
אני אוחז בפניה, מתקרב אליה, משתוקק להרגיש את שפתיה על שפתי.
אך היא משחררת את עצמה ונסוגה לאחור.
״אתה אומר שאתה חושב עליי, שאתה רוצה אותי. אבל שאני אומרת לך שאני רוצה אותך בחזרה, אתה בורח.״
״סקרלט, אני לא טוב בשבילך. את צריכה מישהו שידאג לך. שיאהב אותך. אני לא כזה.״
״אני לא אהיה סטוץ של לילה אחד בשבילך.״
אווה עומדת במסדרון וסקרלט ממהרת אליה.