11

258 13 1
                                    

אדריאנו

אני ולוק עולים על המטוס, שליאם מקבל את פנינו.
״מר אדריאנו, מר לוקאס, איך היה בשיקגו?״ הוא שואל.
״היה בסדר גמור. תודה ליאם.״ אומר לוק בקצרה.
״אני שמח לשמוע. נצא בעוד כ10 דקות.״ הוא עונה והולך לכיוון תא הטייס.
״למה אתה חושב שהיא סירבה?״ אני שואל את לוק. היא הסבירה לנו שהיא לא יכולה לבוא לעבוד אצלנו, אבל לא הבנתי למה.
הרי הצענו לה שנוכל לממן לה דירה, ושנשלם לה משכורת מלאה גם אם תחליט לעזוב לפני שנגמרת השנה שלה.
״לא יודע, אחי, היא הסבירה לנו שזה לא הכי פשוט שהיא תעבור ותשאיר את המשפחה שלה שם.״
״והצענו לה שתביא אותם איתה לניו יורק. והיא עדיין סירבה.״
״לא יודע, אדריאנו, אחותה אמרה שהם יסדרו לה כרטיס טיסה לשבוע הבא. עד אז עזוב את זה.״
איך אני אמור לעזוב את זה?
אני לא יודע.
אני חייב לדעת עליה יותר כדי להבין למה היא סירבה.
כן, היא אמרה שהיא צריכה לטפל באחיה הקטנים, אבל היא גם אמרה שההורים שלה מחוץ לעיר, מה שאומר שהם יחזרו מתישהו, לא? היא הייתה יכולה לטוס לניו יורק אחרי שהם יחזרו.
לוק מסמס בטלפון שלו למישהו. כנראה אחד הפציינטים שלנו.
אנחנו עומדים לעשות עסקה חשובה עם בעל חברת המחשבים של ניו יורק.
״אתה מדבר עם גבריאל?״ אני שואל אותו, מסוקרן לדעת על מה הוא מדבר עם בעל העסקה.
״לא. אני מדבר עם מישהו אחר.״ הוא עונה וחוזר לטלפון שלו.
״לוק. עם מי אתה מדבר?״ אני שואל.
הוא בטח לקח מספר של אחת מהנשים במועדון.
הוא לא עונה.
אני לוקח את הטלפון מידו.
אני מסתכל על השם של איש הקשר. ׳אורורה׳.
״אורורה? זאת לא אחות של סקרלט?״ אני שואל.
מאיפה הוא השיג את המספר של אורורה?
״כן. זו היא.״ הוא עונה ומנסה לחטוף ממני חזרה את הטלפון.
״מתי הספקת לבקש ממנה את מספר הטלפון שלה?״
״שעקבת אחרי סקרלט שהיא יצאה לבחוץ. דיברנו ליד הבר והחלפנו מספרי טלפון. עכשיו תחזיר את זה!״
אני מתעלם ממנו ומתחיל לעבור על ההודעות.
הם דיברו על סקרלט.
אורורה: אני לא יודעת, לוקאס. היא לא רוצה לעבור. אנחנו עוברים עכשיו תקופה די קשה. אני לא רוצה להכביד עליה עכשיו, היא צריכה אותי.
לוקאס: תנסי לדבר איתה על זה. תשכנעי אותה.
אורורה: אני מנסה, זה לא כזה פשוט אתה יודע.
לוקאס: מי כמוני יודע עם אח כמו אדריאנו.
לוקאס: אני חייב לסיים. מחר בבוקר אנחנו חוזרים לניו יורק.
אם סקרלט משנה את דעתה, תשלחי לי הודעה.
ביי אורורה.
אורורה: אוקיי. ביי לוקאס:)
תקופה קשה?
סקרלט לא ציינה שהם עוברים תקופה קשה.
היא כן אמרה שחסר להם כסף לשלם על החשבונות, אבל היא לא אמרה את זה.
אני מתקשר למנהל חשבון הבנק שלי.
״מר ג׳יימס, כיצד אוכל לעזור לך?״ הוא שואל.
״אני צריך שתעביר סכום כסף לחשבון של סקרלט סינקלייר.״
״אוקיי, על כמה כסף מדובר?״
״עשרת אלפיים דולר.״
״אעשה את זה בהקדם. שיהיה יום טוב מר ג׳יימס.״
״גם לך, תודה רבה.״ ואני מנתק.
אני מזמין כוס ויסקי, ושותה אותה בלגימה.
אני חושב על אירועי שלושה הימים האחרונים.
שלושת המפגשים עם סקרלט.
מה שהרגשתי לאחר שלושת המפגשים האלה.
אני לא יודע מה היא עושה לי. אני לא יכול להתאהב בה.
אני לא מוכן להתחייב. אני צריך יחסים ללא מחויבות.
ככה אני מתנהל. מפגש אחד- וזהו.

כבר ערב, ואנחנו נוחתים בניו יורק.
הנהג שלי, מרשל, מקבל את פניי.
״ברוכים השבים, אדונים.״ הוא אומר בחיוך.
״תודה, מרשל. טוב לראות גם אותך.״
הוא פותח את דלת המכונית ואנחנו נכנסים למושב האחורי.
״תוריד אותי בחדר הכושר, בבקשה, מרשל.״ אני אומר.
אני חייב להתאמן קצת. אני חייב להפסיק לחשוב עליה.
לוק מסתכל עליי במבט שואל ואומר, ״תוריד את שנינו שם, מרשל.״

ביום שבו נפגשנוWhere stories live. Discover now