25

208 12 0
                                    

אדריאנו

שראיתי אותה עם כריסטיאן הייתי מוכן להרוג אותו.
היא הגיעה עם האקסית שלו.
הוא נפרד ממנה לפני שנה בגלל שהיא כבר לא הייתה מספיק טובה בשבילו.
עכשיו הוא מזיין כל מה שהוא נוגע בו, והוא ניסה לגעת בה. בסקרלט שלי.
אני לא יודע מה הייתי עושה אם הוא היה מצליח.
הייתי הורג אותו ביסורים, ומאכיל את הכלבים במה שהיה נשאר ממנו.
אני שומע רק את נשימותיה, ומבין שהיא נרדמה.
״אדריאנו.״ היא אומרת מתוך שינה.
היא חולמת עליי.
הוא נתן לה המון אלכוהול. כנראה ניסה לשכר אותה ולקחת
אותה לאחד החדרים הצדדים של המועדון.
אני מחנה את המכונית מחוץ לבניין שלה, פותח את דלת הנוסע, ומרים אותה.
היא מתכרבלת על חזי, עוטפת את צווארי בזרועותיה.
אני נכנס ללובי של הבניין ולוחץ על כפתור המעלית.
סקרלט מתחילה להתפתל בזרועותיי.
״אדריאנו,״ היא אומרת. ״למה אתה לא אוהב אותי?״
״אני אוהב אותך.״
״תגיד לי את זה שאהיה פיקחת. עכשיו זה לא נחשב.״
אני פותח את דלת הדירה שלה והולך לכיוון חדר השינה.
״אני רוצה שתנשק אותי, אני רוצה שתאהב אותי.״
״אני לא יכול.״
״אבל למה לא?״
״אני לא טוב בשבילך, סקרלט.״
היא נאנחת ומנסה לרדת ממני אך אני מהדק את אחיזתי.
״למה אתה עושה לי את זה?״
״עושה לך מה?״
אני מניח אותה על המיטה, ומוריד את הנעליים שלה.
״אומר לי שאתה רוצה אותי אבל לא מוכן להתחייב אליי.״
״אני לא יודע לאהוב.״
״אני אלמד אותך.״
״את לא יכולה ללמד אותי.״
״למה לא?״
״כי רק אפגע בך אם תנסי.״
היא גונחת ומעשה את הרקה שלה.
אני מכסה אותה בשמיכה, ופונה לדלת.
״לאן אתה הולך?״
״להביא לך כדור נגד כאב ראש וכוס מים.״
״אוקיי.״
שאני חוזר, אני רואה שהיא יושבת על המיטה, פניה לכיוון הדלת.
״הנה, קחי את זה.״
היא לוקחת את הכדור ושותה מהמים.
״אני רוצה שתישאר איתי.״
היא נכנסת מתחת לשמיכה ומפנה לי מקום במיטה.
״סקרלט...״
״בבקשה, תישאר איתי.״
אני מוותר, מוריד את הנעליים והחולצה ונכנס מתחת לשמיכה.
היא מתכרבלת בחיקי, ראשה על חזי וידה נחה מעל ליבי, והיא מתחילה לצייר עיגולים בעזרת האצבע שלה.
״קמילה אמרה לי שאתה אוהב אותי. שאתה יכול להפוך
אותי לאישה הכי מאושרת בעולם אם רק אתן לך הזדמנות.״
״קמילה לא יודעת מה היא אומרת. אני לא יכול. אני רק אהרוס אותך ואפגע בך.״
״אתה לא תפגע בי. אף אחד לא יכול לפגוע בי. חוץ ממנו.״
אני מזדקף והיא מתיישבת לידי.
״מישהו פגע בך?״ דמי בוער בתוכי.
״כן.״ דמעה זולגת על לחייה ואני ממהר לסלק אותה בעזרת אגודלי.
״מי, סקרלט?״
היא לא עונה.
״תגידי לי מי פגע בך, יהלום שלי.״
היא לוקחת נשימה עמוקה ואומרת, ״אבא שלי.״
״מה הוא עשה לך?״
היא בוכה בשקט ואני אוחז בפניה, מנגב את הדמעות.
״הוא הכה אותי. הוא דחף לי את הראש לתוך הכיור וכיוון את עוצמת המים להכי גבוהה שהיו לי שם כוויות במשך שבוע.״
היא ממשיכה לבכות ואני מחבק אותה.
״תסתכלי עליי.״
היא מרימה את מבטה אליי, ואני מנגב את שאר הדמעות שזלגו מעייניה.
״אני אגן עלייך. אני נשבע. אני לא אתן לשום דבר רע לקרות לך.״
״אתה לא צריך להגן עליי. אני מגינה על עצמי. עד סוף חיי.״
״את לא צריכה יותר. תני לי להגן עלייך. אני אשמור עלייך.״
״אתה מבטיח?״
״אני מבטיח.״
היא חוזרת להתכרבל על חזי, ואני שומע רק את צליל נשימותיה.
אחרי כמה דקות שנינו נרדמים.

ביום שבו נפגשנוWhere stories live. Discover now