המטרידן מהרכבת

פרק 3

נקודת מבט: נועם

אני ומשי-מש ישבנו ליד הכיתה שלנו וחיכינו שהיא תיפתח.
בנתיים סיפרתי לה על מה שהיה במפגש קוראות.

אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה עיניים שצופות בי וזה מדליק אותי. המורה שלנו הגיעה ופתחה לנו את הכיתה התיישבנו והיא התחילה את השיעור ״שלום י׳5 אני כנרת המחנכת שלכם לשלוש שנים הבאות. אני פה בשביל לעזור לכם ולהיות אוזן קשבת לכול דבר״ לא שמעתי את מה שהיא אמרה אחר כך כי חזרתי לחשוב על העיניים המהפנטות של המטרידן מהרכבת אני צריכה לראות את העיניים האלה כול יום זה כאילו יש לו כישוף עליי.
אחרי שתי דקות מתחילת השיעור דפקו בדלת. ואז ראיתי אותו נכנס.
אם הייתי יכולה לראות את עצמי מהצד הייתי חושבת שאני רוח רפאים מרוב שהייתי חיוורת.

שמעתי את הבנות בכיתה שלי לוחשות ואומרות כמה הוא חתיך, גילגלתי עיניים והוא צחק עליי

ופתח את הפה הילדותי שלו ואמר ״היי כנרת אני לא רוצה להפריע אבל אריאלה ביקשה ממני לקחת ממך משהו״ הוא אמר את זה והסתכל רק עליי וסקר אותי מכף רגל ועד ראש. למה אני מסמיקה?! מה קורה לי!!
ולמה אני מרגישה את הדופק שלי שם למטה?! מה קורה פה מה הוא עושה לי?.

הוא לקח את הדברים שהוא היה צריך וקרץ לי בדרך החוצה.
מה הוא עושה פה? הוא לומד פה? הוא מלמד פה?! לא נראה לי הוא נראה צעיר מדי בשביל להיות מורה.
הוא לא היה נראה מופתע כשראה אותי. הוא ידע שאני לומדת פה?

״ההוא שנכנס לפה לא הפסיק להסתכל עלייך״ משי אמרה לי בהתלהבות
״זה המטרידן מהרכבת״ אמרתי בחוסר עניין והתחלתי לצייר במחברת במקום להקשיב למורה.

״הוא באמת חתיך כמו שתיארת אותו״ אמרה לי וגרמה לי לחשוב עליו
ועל הפנים שלו, על החיוך שלו. אני שונאת אותו למה הוא היה חייב לשבת דווקא לידי ברכבת?! מה אני עשיתי?!???!?!

המשכתי לצייר ולחשוב על החופש הגדול שעבר מהר מידי.
פתאום המוח שלי התחיל לפנטז על קפה קר, אני חולה על קפה קר הסתכלתי על הטלפון והוא הראה שהשעה 10:07 יאייי יש עוד כמה דקות לשיעור ואז אני אלך לקפיטריה ואקנה לי קפה קר.

השיעור נגמר והלכתי עם משי לקפיטריה היא סיפרה לי בהתלהבות על הנער שהיא הכירה בחופש. אני שמחה בשבילה ומקווה בשבילו שהוא לא יפגע בה משי היא ילדה טובה מאוד עם לב ענק ואם מישהו יחליט לפגוע בלב הזה יהיה לו עסק איתי.

״ואז הוא הביא לי את האינסטגרם שלו ואמר שהוא ידבר איתי״ משי סיפרה בהתלהבות ״ונחשי מה הוא עשה למחרת?!״ משי הסתכלה עליי עם חיוך ענק וחיכתה לתשובה ״דיבר איתך?״ עניתי בשעשוע
״כן!!!! איך ידעת?״ משי ואני המשכנו לדבר והגענו לקפיטריה שבאופן מפתיע ריקה ״ממתי הקפיטריה ריקה בהפסקה ועוד ביום הראשון של הלימודים? לא אמורים להיות פה כמויות של זייניקים שמתלהבים מהעובדה שיש להם קפיטריה בבית ספר?״ משי צחקה ואמרה ״לקחו אותם לאיזה סיור. לא יודעת למה״ 
הלכתי למוכרת וקניתי את הקפה. בנתיים אני ומשי המשכנו לדבר עד שהבחנתי בגוף גבוה ומלא שרירים ועיניים מהפנטות. אין לי כוח לזה עכשיו...