המטרידן מהרכבת

פרק 42

נקודת מבט: אדם

פאק! זה כול מה שיש לי בראש כרגע.
שכחתי כמה התגעגעתי לזה, לאונן במקלחת זה לא אותו הדבר כמו הדבר האמיתי, היא הדבר האמיתי.
המחזה של איך שהיא נחנקה מהמציצה וכול הפנים שלה התמלאו ברוק היה פאקינג סקסי, בחיים לא עמד לי ככה כמו עכשיו.
חור התחת שלה כול כך הדוק, הזין שלי בקושי נכנס בו.
אני נכנס אליה באיטיות, מרחיב אותה ויוצא לאט, ככה שוב ושוב ושוב, תוך כדי אני שולח אצבע אל הדגדגן הרטוב שלה ומניע אותה למעלה למטה ובמעגלים, נועם גנחה כול כך חזק שפקפקתי בקירות.
הרגשתי שהיא הייתה קרובה ויצאתי ממנה, חזרתי לחור הקודם כי רציתי להרגיש אותה סוחטת את הזין שלי, הכוס שלה כל כך רטוב שהזין שלי פשוט מחליק ממנו.
באותו הרגע שנכנסתי בחזרה היא גנחה והחור התכווץ על הזין שלי, לא עמדתי בזה יותר וגמרתי בכול הכוח, אני די בטוח שראיתי כוכבים.
״פאק״ שנינו אמרו באותו הזמן, התנשפנו כאילו רצנו מרתון.
יצאתי ממנה ושחררתי את רגלה, ״אני עדיין צריכה לשירותים״ היא קמה והלכה לשירותים, צחקתי איתה והלכתי להוריד את הקונדום ממני.

___________________________________

״רוב הסיכויים שאתה לא תסכים אבל אביגיל ואיתי הזמינו אותך לקידוש אצלם, התאומות יוצאות שבת, סוף סוף. והם ישמחו להכיר אותך״ היא הסתכלה עליי במבט הכי מפתה שיש, כשהיא שכובה על המיטה שלי רק עם חזיה ותחתונים.
נועם ידעה שאני לא מתחבר לבוס שלה, אני לא אוהב שהם קרובים ככה, אני בכללי לא אוהב בנים לידה והיא יודעת את זה.
היא יודעת שזה לא משהו אישי אליו, אני יודע שהוא נשוי באושר וגדול מנועם בעשור, ואני יודע שאין ביניהם כלום חוץ מחברים טובים, אני יכול להיות רגוע אבל איכשהו נועם מוציאה ממני את הצד הקנאי שלי והצד הזה יכול להיות הרסני.
״אני אבוא, תגידי לי שעה ואבוא לאסוף אותך״ אם זה חשוב לנועם שאני אבוא לארוחה הזאת אז אני אבוא.
אני אעשה הכול בשבילה, גם אם זה בניגוד למה שאני חושב.
היא הסתכלה עליי עם חיוך שרק גודל מרגע לרגע, אני רוצה לצלם אותה בשביל שתהיה לי מזכרת מהרגע הזה שהיא שכובה על המיטה שלי ומסתכלת עליי כאילו היא רוצה לטרוף כול חלק בגופי.
״אתה באמת הסכמת?!״ היא קפצה עליי בחיבוק ונישקה כול חלק בפניי. צחקתי והחזקתי בתחת העסיסי שלה.
״אתה לא באמת צריך לאסוף אותי, אני ואיתי תמיד נוסעים לשם ביחד אחרי המשמרת״ חיוכי ירד לאט לאט.
אני לא אוהב את זה, פעם קודמת שמישהו שהוא לא אני לקח אותה ׳טרמפ׳ נגמר בזה שכמעט רצחתי אותו על זה שהוא נגע בה.
היא סתומה אם היא חושבת שאני באמת אסכים לזה, אני לא מכיר את הבוס שלה אז אני גם לא בוטח בו.
״ממש לא, תגידי לי שעה ואני אבוא לאסוף אותך. ואני לא אחזור על זה שוב״ קמתי מהמיטה והלכתי למטבח, לא אכלתי מהבוקר וכבר שש בצהריים.
אחרי כמה שניות נועם נכנסה למטבח בפרצוף כועס ומבולבל.
״למה אתה מגיב ככה?״ היא באמת לא ידעה? או שהיא משחקת את עצמה.
״להזכיר לך מה קרה בפעם האחרונה שמישהו לקח אותך לאנשהו במקומי?״ אמרתי בלי יותר מדי רגש והכנסתי כמה חתיכות של פיצה קפואה לתנור, בתור איטלקי אני מודה שהפיצה הזאת מדהימה.
״זה ממש לא אותו הדבר! אני ואיתי עושים את זה כבר שנה ולא קרה לי כלום!״ היא צעקה עליי, היא כועסת אבל אני לא מבין למה... אולי היא מכירה אותו יותר ממני אבל אני מכיר בנים ולא סומך על אף אחד מהם.
״אם אני בא, אני לוקח אותך״ אמרתי בקול רגוע והלכתי לסלון, כמובן שהיא הלכה אחריי ״אדם, אני יכולה להבטיח לך שאם אני אסע איתו לא יקרה לי כלום, אף אחד לא יגע בי ואפילו אם כן אז איתי יהיה שם בשביל להגן עליי״ היא הנמיכה את קולה ותפסה בפניי, לא נתנה לי להסתכל לצדדים.
״אני מרגישה שאתה יותר בטראומה ממני מאז מה שקרה. אני מבינה שאתה מנסה להגן עליי אבל אתה צריך להבין שלא כול הגברים ינסו לגעת בי״ היא ניסתה לרכך אותי, אולי היא צודקת אולי לא כול הגברים ינסו לגעת בה אבל אני לא מוכן לקחת סיכון ״אני לא סומך על אף אחד, זה לא אישי ואת יודעת את זה. אם אני בא, אני לוקח אותך״ עמדתי על שלי, היא נאנחה בייאוש והתיישבה עליי מיואשת ״לפחות תנסה להיות נחמד אליו. אל תהיה קשוח, טוב?״ הנהנתי, איך אני יכול להתנגד כשהיא מסתכלת עליי בעיניי במבי שלה, צריך להוציא את המבט הזה מהחוק.
הצמדתי את שפתיי אל שפתה, אני שונא לגרום לה להתעצבן.
נישקתי אותה נשיקה מלאה בתשוקה, אני לא חושב שניקשתי מישהי אחרת בצורה הזאת.
״אני אוהב אותך״ התנשפתי והיא הסתכלה עליי מחויכת ״גם אני אוהבת אותך, מטרידן״