המטרידן מהרכבת

פרק 23

נקודת מבט: אדם

פאק, הרגשתי את הכוס שלה מתכווץ על אצבעותיי. וואו נראה לי אני מתמכר להרגשה הזאת. והטעם שלה... טעם של קינמון.
היא סמוקה כמו עגבניה. ״אתה מטו-״ קטעתי אותה. אני מושך אותה אליי ושפתיי מוצאות את שפתיי. אני מנשק אותה בתשוקה, טורף את פיה, מותיר אותה חסרת נשימה. הלשונות שלנו רוקדות יחד, מפתות זו את זו, נואשות להרגיש יותר ויותר. לפתע הדלת נפתחת ועדי נכנסת ״אדם. אגם אמרה לי לבקש מ-״ היא עצרה כשהיא ראתה אותי ואת נועם מתנשקים. ״לכי״ ציוותי. היא עשתה את מה שאמרתי ויצאה בשוק. עצרתי את הנשיקה המטורפת שלנו וצחקתי. קמתי מהרצפה והרמתי את המכנס ואת התחתונים שלה מהרצפה. התחלתי להלביש אותה ״אדם? מה אתה עושה? אתה יודע שאני יודעת להתלבש לבד, נכון?״ צחקתי ״אני הפשטתי אותך אני גם אלביש אותך״ הסתכלתי אל עיניה והיא הסתכלה עליי בחיוך מאוהב, אני לא חושב שהיא מודעת על איך היא מסתכלת עליי.

״תבואי בשישי לארוחת ערב עם המשפחה שלי?״ ההורים שלי רואים שאני הרבה יותר מאושר לאחרונה והם שואלים מלא שאלות. הגיע הזמן שאני אכיר להם את הסיבה.
״נראה לי שאני יכולה...״ ״יופי. אני אבוא לאסוף אותך בשבע״
״למה כזה מוקדם?״ ״אסור לי להינות מחברה שלי לפני הארוחה?״ קרצתי ״אני לא חברה שלך״ ״כבר דיברנו על זה״ היא גילגלה עיניים
״מה שתגיד״
____________________________________
נקודת מבט: נועם

יום שישי הגיע ואני לחוצה מתמיד, לבשתי שמלת פרחים קלילה והתאפרתי עדין. אדם הגיע עם המכונית שלו תודה לאל ונסענו לבית של ההורים שלו. יכולתי להרגיש שהוא לחוץ כמוני.
״אדם?״ אני לחוצה כל כך עד שיכולתי להישבע שגמגמתי ״כן נוני?״
אדם הסתכל עליי מחויך, אני יכולה לראות שהוא מסתיר את הלחץ שהוא מרגיש. ״אני חושבת שאני אוהבת אותך״ כיווצתי את גבותי והוא הסתכל עליי בשוק שאמרתי לו את זה ״פאק״ הוא עצר בצד והתחיל לנשק אותי כאילו הוא מפחד לאבד אותי. כאילו הוא צריך אותי בשביל לנשום. אחרי חמש דקות שאנחנו רק מתנשקים הוא התנתק ממני וחזר לכביש.

נכנסנו לבית של ההורים שלו יד ביד. ההורים שלו בסלון ואם עד עכשיו לא הבנתי מאיפה הוא קיבל את הפנים היפות האלה עכשיו קיבלתי את התשובה. אבא שלו דילף!!! מה זה הדבר הזה, ואמא שלו... וואו אחת היפות!!!
״היי אנחנו בחדר, תקראו לנו כשמתחילים״ הוא הוביל אותי לבית שלו.
נכנסנו לסלון ואדם התחיל לנשק אותי כמו מטורף, התנתקתי ממנו מתנשפת ״אדם, אני רוצה שנתקדם לאט. זה מרגיש לי כאילו אנחנו רצים במרתון״ הוא צחק ״אוקיי אני לא אזיין אותך כרגע, נשיקות מותר?״ הנהנתי והוא זינק עליי.

״אתה מטורף!! אנחנו מתנשקים כבר עשרים דקות!! זה לא מספיק לך?״ ״לא.״ הוא ניסה לנשק אותי והתרחקתי ממנו ״בוא נעשה משהו כיף יותר״ אמרתי בקול משועשע ״מה יותר כיף מלהתנשק איתך?״ שואל ספק אומר. ״הכול״ אמרתי בשעשוע ״אוקיי אוקיי. קצת נעלבתי, מה בא לך לעשות?״ אדם שם את הידיים שלו על החזה מעל ללב, והוא עשה פרצוף נפגע. ״אפשר ללכת לחדר שלך לראות משהו בטלוויזיה או משהו כזה״ הוא הנהן ולקח אותי למעלית
נכנסנו לחדר שלו ובפעם האחרונה שהיינו פה לא ראיתי את הארון זכוכית שיש לו פה בחדר. מאחורי הזכוכית יש מלא לגו ״אתה אוהב לגו?״ ״לא. סבא שלי אהב, אז היינו בונים את זה ביחד כשהייתי קטן״
היה לי מלא שאלות אבל לא רציתי לחפור, ראיתי שזה נושא רגיש אצלו. ״אני אוהבת לגו״ חייכתי והוא חייך איתי.

״אדם! אתה בא?״ אגם שאלה אותו מהטלפון. אני ואדם ראינו אווטאר במשך הזמן שהיינו פה, התכרבלנו והוא היה ממש מתוק.
נכנסנו לחדר אוכל בבית של ההורים שלו ״היי אבא, אמא תכירו את נועם, אני ונועם זוג״ אדם אמר ושנינו התיישבנו אחד ליד השני.
לקחתי פסטה רוזה ״וואו הפסטה ממש טעימה״ אמרתי בחיוך והסתכלתי על הפסטה ״אז... נועם. מה ההורים שלך עושים?״ אבא של אדם שאל אותי ״לאבא שלי יש קולנוע ואמא שלי מורה״ חייכתי להורים של אדם והם הסתכלו על אחד השני לא מרוצים. ״ומה את רוצה מאדם?״ אמא של אדם שאלה אותי ״רוצה? את חושבת שאני רוצה לנצל אותו או משהו כזה?״ שאלתי בחוסר אמון, ווטפאק?! הסתכלתי כל אדם והוא הסתכל על אמא שלי עצבני. ליטפתי את ירכו בשביל שירגע ״כן, זאת לא תהיה הפעם הראשונה״ הסתכלתי על אדם-הסתכלתי על אבא של אדם-הסתכלתי על אמא שלו ״את יכולה להיות רגועה גברת פררו״ חייכתי חצי חיוך. ״אתם לא מתאימים, אדם? מה עם הבת של מנהל הבנק? היא ממש בעיניין שלך״ הוא באמת אמר את זה עכשיו?! ״אב-״
״סליחה?!״ קטעתי את אדם ״אין לך מה לחפש בבת של מורה, עם עדי לא הייתה לנו בעיה כי היא חברה של אגם אבל היא?!״ מצמצתי לא הבנתי?! מה קורה פה?! ״סליחה שאני לא מספיק טובה לבן שלכם! אדם תודה על הערב אני אוותר על הקינוח״ הלכתי ולא חיכיתי לתשובה ממנו. ברחתי התחלתי לרוץ ולרוץ ולרוץ. ״נועם!!! תעצרי!! בבקשה!!״ דמעות התחילו לצאת מעיניי לטשטש את הראיה שלי. ״נוע-״ בום!
ווטפאק? עצרתי את הריצה והסתובבתי אחורה. ״אדם!!!!!״