המטרידן מהרכבת

פרק 16

נקודת מבט: נועם.

היום יום שני. עבר ארבע ימים מאז היום שהתנשקנו, לא יודעת למה אבל היה לו טעם ממכר אני צריכה עוד ממנו. אני ואדם דיברנו בטלפון כול יום מאז, סליחה דיברנו זו לא מילה נכונה הוא דיבר ואני דפדפתי אותו. כן היה לי כיף איתו באותו יום והוא הראה לי צד אחר שלו, אבל לא היה לי זמן לדבר איתו בשישי עבדתי ושבת הייתי עם איתי.

גם עם משי לא היה לי זמן לדבר, ביום ראשון עבדתי והיא לא הגיעה לבית ספר אז עכשיו אנחנו יושבות מחוץ לכיתה כמו בכול בוקר מחכות שהמורה תחליט להגיע ובנתיים אני מספרת לה על יום חמישי.

״אז רגע את רוצה להגיד לי שהוא חנק את חברה של אחותו רק כי היא ירדה עלייך? ולך לא היה אכפת?״ כן היה לי אכפת, זה קרה בגלל שהיא ירדה עליי. ראיתי על הפרצוף של אדם שהוא פחד שאני אברח אחרי שראיתי את הצד הזה שלו אבל האמת היא שזה יותר הדליק אותי מהפחיד אותי והייתה שנייה שרציתי להתחלף איתה.

״כן היה לי אכפת. וגם אחרי שהוא שחרר אותה היה בנינו שתיקה מוזרה כזאת. לא ידעתי מה להגיד אז ביקשתי ממנו שיקח אותי הביתה״ היא הסתכלה עליי פעורת פה ״נווו ומה הוא אמר????״ היא סקרנית כל כך ״שהוא מעדיף שנכנס לבריכה״ משי חייכה אני מכירה את החיוך הזה, ״אל תסתכלי עליי ככה לא עשינו כלום״ ירד לה החיוך

״עזבי אותי מה עם רפאל?״ היא ורפאל יצאו אתמול לדייט וחיכיתי לשמוע פרטים ״היה מדהים אתמול, הוא לקח אותי לסרט אימה ואז הלכנו לחוף ים ופגשנו שם את חברים שלו במקרה, גם אדם היה שם דרך אגב. ורפאל לא הפסיק לנשק אותי״ היא התלהבה ואני הרמתי גבה
״סרט אימה? רציני? ופגשתם אותם במקרה? סתם ככה הוא לקח אותך לים?״ משהו פה לא מסתדר לי ממתי משי אוהבת סרטי אימה? היא תמיד מפחדת ובורחת באמצע.

״כן אימה ונשארתי לכול הסרט! הוא החזיק לי את היד. ולא תכננו ללכת לים הוא פשוט לקח אותי בספונטניות״ יש לי הרגשה לא טובה לגביו אני אשאל את אדם עליו אני יודעת שהם חברים.
״אני צריכה לשירותים, את יכולה להכניס לי את התיק כשהמורה באה ולהגיד לה שאני בשירותים?״ היא הנהנה והלכתי להתקשר לאדם לברר.

״מה קרה?״ הוא יודע שאני לא אתקשר אליו סתם ״אני צריכה שתגיד לי כול מה שאתה יודע על חבר הזה שלך, רפאל.״ ניגשתי ישר לעניין
״רפאל הוא ילד שקט הוא קצת דביל, ההורים שלו גרושים, יש לו שני אחים אחד בכיתה א׳ ואחד בט׳. ואם תגידי לי מה הוא עשה אני אוכל להביא לך עוד פרטים״ הוא התחיל לשלוף את הפרטים עליו, אהבתי שהוא משתף איתי פעולה בלי לשאול שאלות. ״לא, זה כול מה שרציתי לדעת תודה״ ניתקתי ועפתי לכיתה. יכול להיות שסתם הוא לא בא לי טוב, יכול להיות שבתחושת בטן שלי טועה.

השיעור המשעמם הזה נגמר סוף סוף. אדם שלח לי 2 הודעות במהלך השיעור אבל לא יכולתי לענות.
המטרידן: אני חושב שמגיע לי פרס על המידע שהבאתי לך היום
המטרידן: מה אומרת על ערב סרט אצלי היום?
אני: מפתה מאוד אבל יש לי טניס. אין מצב שאני מפספסת אימון, אתה יודע איזה חתיך המאמן??״ התגרתי בו. המאמן לא חתיך בכלל הוא זקן, קריח, נמוך ומכוער אבל הוא לא צריך לדעת את זה.
המטרידן: מתי האימון שלך?
אני: בשמונה
המטרידן: אוקיי, ניפגש שם!! פאק מה עשיתי?! אני פשוט צריכה לקוות שהוא לא התכוון לזה באמת. אבל כשזה מדובר באדם אני יודעת שהוא התכוון לזה,  אני: אתה חמוד כשאתה מקנא
המטרידן: רק כשאני מקנא? הוא חייב להתחכם אה?
אני: כן. עזבתי את הטלפון והתרכזתי במה שמשי סיפרה לי.