המטרידן מהרכבת

פרק 8

נקודת מבט: נועם

צפיתי באדם יוצא מהחנות. מה לעזעזל קרה פה הרגע קודם פרחים ועכשיו ספרים שווי של 500₪?! הוא חולה בראש? מה עובר עליו?
למה שהוא יקנה לי דברים? והכי חשוב זה איך הוא יודע שאני עובדת פה? טוב זה לא כזה מסקרן כול בן אדם שהיה בקניון והסתכל על החנות ראה אותי בה. ״הכול בסדר? למה את מסתכלת על היציאה כבר חמש דקות?״ איתי המנהל שאל אותי ״סתם היה פה בחור מוזר, הוא קנה פה ספרים בשווי 500₪ והביא לי אותם עם פתק החלפה״

״אוקיי.... זה מוזר.״ ״תתחדשי קיבלת ספרים חינם״ איתי הוא המנהל הכי טוב שיכולתי לבקש, הוא מקשיב ומכיל וממש כיף לדבר איתו.
״אתה חושב שהוא רוצה אותי?״ כאילו ברור שהוא רוצה אותי הוא לא מפסיק לדבר איתי ולקנות לי דברים אבל השאלה היא האם הוא רוצה אותי ולא רוצה אותי סתם בשביל משהו חד פעמי. ״מי לא היה רוצה אותך, את יפה וחכמה ויש לך לב גדול ואם היה לי בן הייתי משדך לך אותו״ צחקתי. לאיתי יש רק בנות והוא תמיד מדבר על כמה הוא רוצה בן.
״תודה רבה איתיוש אני מעריכה את זה״ ונתתי לו נשיקה על הלחי.

התחלתי לעבוד פה מלפני שנה, איתי בא לעזור בשבוע הספר ושם נפגשנו, אני והוא דיברנו על ספרים במשך שעתיים והתאהבנו. ואחרי כמה ימים חיפשתי עבודה שקרובה לבית ספר ופגשתי אותו שם, הייתי מופתעת לראות אותו שם והוא גם היה מופתע. לא עשיתי ראיון עבודה או משהו כזה פשוט התקבלתי, בשנה שאני עובדת פה גיליתי כמה בן אדם מדהים הוא. הוא ואישתו מחשיבים אותי כבת משפחה והבנות שלו מחשיבות אותי אחות קטנה שלהן.

״את באה לקידוש היום נכון?״ אישתו אביגיל מבשלת את האוכל הכי טעים שטעמתי. ״בטח אני מחכה לזה כול השבוע״ אמרתי בהתלהבות
״גם אבי, היא מבשלת ומנקה מיום רביעי.״  ״איזו חמודה. היא הכינה לי את הפסטה????״ ״היא הכינה לך את כול מה שאת אוהבת. הבנות מקנאות בך״ איתי צחק ואני הצטרפתי אליו
״כשנסיים פה אני אבוא איתך״ חייכתי ״אין בעיה״ אמר והמשיך לעבוד

סגרנו את החנות והלכנו לאוטו של איתי. איתי לא גר רחוק הוא ממש קרוב אז הדרך לא הייתה ארוכה ולא היה הרבה זמן לדבר אז עשינו משהו ששנינו אוהבים ושמענו מוזיקה. מסתבר שלאיתי ולי יש את אותו הטעם במוזיקה לפעמים אני חושבת שאם איתי היה בגילי ורווק הייתי מתחתנת איתו, הוא הגרסה הגברית שלי.

הגענו לבית של איתי ואני יצאתי במהירות מהאוטו ורצתי לאביגיל
״אבי!!!!!״ כמו סערה רצתי וחיבקתי אותה. אני ממש אוהבת את אבי ואת הילדות שלהם הם כאלה נחמדים ומתוקים. ״היי נוני, איך את? איך היה בעבודה?״ היא צחקה ושאלה בסקרנות. ״יש לי מלא מה לספר לך״
אני אוהבת לשמוע את הדעה של אביגיל היא תמיד אומרת את הדברים הנכונים. התחלתי לספר לה את כול מה שקרה עם אדם וחיכיתי לתגובה שלה.

״אני חושבת שהוא רוצה אותך, לא משהו חד פעמי. תאמיני לי אם הוא חתיך כמו שאת מדמיינת הוא לא היה מתאמץ ככה בשביל משהו חד פעמי. בנות בטח רצות לידיים שלו״ היא צודקת בנות באמת זורקות את עצמן עליו באותו יום שהוא שאל אותי אם אני רוצה ללכת לאיתו ועם חברים שלו לים הוא ניסה לברוח מאיזה מישהי שעשתה לו מבטים.

״צודקת, הוא באמת לא היה מתאמץ ככה. אבל אני לא יודעת אם אני רוצה אותו בכלל, הוא יהיר, מוזר, אכפתי, חתיך וגבוה״ אמרתי את המילים בחולמנות ואביגיל הסתכלה עליי בחיוך ״מה?״
״את רוצה אותו מתוקה שלי, תפסיקי לשקר לעצמך״
״אבל איך יש לו את המספר טלפון שלי ואת הכתובת? זה מוזר״
״נכון אבל אולי הוא שאל עלייך. והוא קנה לך פרחים זה חמוד״

כן זה באמת חמוד והוא קנה לי ספרים. אבל גם אם הוא רוצה אותי הוא לא עושה משהו בשביל להראות את זה חוץ מלהוציא את כול הכסף שלו עליי, הוא לא יצליח לקנות אותי.

״איפה יעל וסיוון?״ מלא זמן לא ראיתי אותן, יעל וסיוון הן הבנות של איתי ואביגיל הן תאומות לא זהות, הן בצבא וכמעט לא רואים אותן.
״בחדר, לכי תגידי שלום הן חיכו לך.״
״כן גם אני ממש חיכיתי להן, מלא זמן לא ראיתי אותן. התגעגעתי״
חייכתי והלכתי לחדר שלהן.

״נועם!!!!!״ שתיהן קפצו עליי לחיבוק ואני חייכתי.
״היייייייי התגעגעתי אליכן. יש לי מלא מה לספר לכן אבל לפני זה מה קורה? איך בצבא?״ ״אין משהו חדש סובלים, שירה הזונה הזאת ממשיכה לגנוב לנו דברים״ יעל אמרה בחוסר עניין ״עדיין?! ואתן לא עושות לה משהו? אנחנו צריכות לתכנן נקמה או משהו כזה״ הן צחקו ולא הבנתי מה מצחיק ״אי אפשר לעשות משהו היא הבת של מפקד הגדוד. אם אנחנו מתעסקות איתה אנחנו מתעסקות עם אבא שלה״
״זונה מפונקת״ הוסיפה ״מה, איזה מעצבן זה אני לא סובלת חוסר צדק״

״כן אבל אין מה לעשות. עזבי אותה מה רצית לספר לנו?״ היא מחליפה נושא והתחלתי לספר להן מהפגישה ברכבת ועד היום.
״אחותי הוא רוצה אותך, יש לך תמונה?״ ״לא״ ״אני אנסה לחפש את האינסטגרם שלו. איך אמרת שקוראים לו? אדם?״ אמרה סיוון ואני הנהנתי. סיוון היא סטוקרית היא יכולה למצוא אנשים כשיש לה רק את הפנים שלהם. ״מצאתי. איזה סמאש״ אמרה בהתלהבות, ״תראיייי״

״בנות אתן באות? האוכל מוכן״ אביגיל נכנסה לחדר
״אמא האוכל מוכן מיום רביעי״ יעל אמרה והצחיקה את כולנו

האוכל היה ממש טעים אבי, ממש תודה על הכול״  חייכתי
״שמחה שנהנת, את צריכה לבוא יותר״ קבעה
״צודקת אבל יש לי אח קטן וחמוד שאני צריכה לשמור עליו״
״נועם הוא בן 15 שלא שם עלייך, והוא לא חמוד ולא קטן״ אמר איתי
״נו, עלית עליי״ צחקתי ויצאתי לאבא שלי שחיכה בחוץ.