המטרידן מהרכבת

פרק 12

נקודת מבט: אדם

היינו כבר באמצע הסרט, ידעתי למה היא בחרה את הסרט הזה ראיתי את הפרצוף המשועשע שלה כשהיא אמרה את השם.
הסתכלתי עליה לא התעניינתי בסרט בכלל, היא יותר מעניינת. ״אתה בכלל צופה בסרט? אתה לא מפסיק להסתכל עליי״ היא אמרה בלי להסתכל עליי.
לא רציתי להפנות את מבטי ממנה, רציתי לראות את התגובות שלה לחלקים בסרט היא כזאת חמודה כשהיא מתלהבת. היא הסתכלה עליי בחיוך ״מה? יש לי משהו על הפנים?״ ״כן יש לך פה משהו״ אמרתי והצבעתי על הלחי שלה, היא ניסתה לקנות את השום דבר שיש לה שם ״בואי אני אנקה לך״ התקרבתי אליה ונישקתי את הלחי שלה.

התרחקתי מפניה באיטיות והסתכלתי על שפתיה המלאות.
היא הסתכלה על עיניי ועברה לשפתיי ואז שוב הסתכלה על עיניי כאילו לא ידעה במה להסתכל. התקרבתי לנשיקה, עצרתי במרחק נשימה מפניה חיכיתי לאישור. היא זינקה על שפתיי והתחלנו להתנשק ולהילחם על שליטה.

הלשונות שלנו נלחמו כמו שתי חרבות בקרב סייף. הידיים שלה מושכות לי את השיער ואני אוהב את זה. הידיים שלי על מותניה תופסות אותה חזק. אני לא רוצה להפסיק את הנשיקה אבל זינה נכנסה עם האוכל שהזמנו. התנתקנו מאחד השני ונועם הסתכלה עליה  במבוכה  כולה מסמיקה אוי היא כזאת חמודה כשהיא נבוכה.

״תודה זינה תניחי על השולחן״ אמרתי והסתכלתי על נועם. זה באמת קרה עכשיו? היא באמת הסכימה שזה יקרה?
זינה הניחה את האוכל על השולחן ויצאה. ״את בסדר?״
״כן, בוא נשכח שזה קרה עכשיו״ אני לא יכול לשכוח מזה ועכשיו כשטעמתי את הפה שלה אני לא חושב שאני אוכל להפסיק.
״אוקיי את לא מבינה מה קורה. זה בסדר, אבל אני לא הולך לשכוח. אני אתן לך את הזמן שלך לעכל ואולי תחליטי לעשות את זה שוב פעם ושוב ושוב.״
״אני אעשה את זה עוד פעם אבל לא איתך. אתה מנשק גרוע״
גיחכתי ״וואלה? כבר שכחת איך אני מנשק? אולי צריך לרענן את זיכרונך״ ״אני אוותר״ שנינו חיוכנו והמשכנו להסתכל אחד על השני בלי לדבר. היא הפנתה את מבטה למסך והמשיכה לראות את הסרט.

״וואו חלום שלי זה ספרייה כזאת!״ היא אמרה כשהגיע החלק שהחיה מראה לבל את הספרייה הענקית שלו, הוא הביא לי רעיון. יש לי חדר בבית שאני לא משתמש בו ואם זה מה שיוציא ממנה את החיוך היפה הזה אני אעשה לה חדר כזה.

״תאכלי האוכל יתקרר״ קבעתי. הסתכלתי עליה ופתאום ירד לה החיוך והסתכלתי עליה במבט מבולבל. ״מה אתה מנסה להשיג ממני?״
״מה זאת אומרת?״ ״מה אתה רוצה ממני? אני חננה בתולה שאוהבת ספרים סרטים וג׳אז ולא יכולה להביא לך כלום״ היא אמרה בעצבות ובחוסר הבנה.

״אני רוצה אותך, אני לא רוצה אותך בשביל הגוף שלך, לא כי אני רוצה לשחק איתך, אני רוצה אותך כי את מדהימה, אני אוהב את הריכוז שלך כשאת קוראת, אני אוהב את הפרצוף הכועס שלך או את הנגעל, אני אוהב את זה שאת מסמיקה או מתלהבת. אני לא יודע למה או מה משך אותי אלייך אבל כבר מהרכבת הרגשתי ככה״

היא הסתכלה עליי מחויכת ״אתה מסמיק״ קבעה ולקחה את ההמבורגר שלה. עדי לא הייתה אוכלת המבורגר או דברים כאלה כי ׳זה משמין׳
אבל נועם לא ככה ואני אוהב את זה אצלה. ״ג׳אז אה?״ חייכתי והיא הסמיקה. ״כן. מה הבעיה? אתה לא אוהב?״ התעניינה ״אני אוהב כל מה שאת אוהבת, אבל אני מעדיף רוק״ ״מתאים לך״

נקודת מבט: נועם

הסרט נגמר למרות שרוב הסרט לא הייתי מרוכזת בזה. אני התנשקתי איתו! התנשקתי בפעם הראשונה!!!! עדיין הרצתי בראשי את מה שהוא אמר הוא חמוד, מסתבר. ועכשיו יש שתיקה מוזרה. אני לא אוהבת את זה ״אזזז מה עושים עכשיו?״ אני לא רוצה ללכת הביתה באופן מזור אני רוצה להמשיך להיות איתו. ״רוצה להיכנס לבריכה?״
״אין לי פה בגד ים״ ״אל תדאגי אני חושב שאחותי ואת באותו מידה בואי״

הוא לקח אותי לחדר של אחותו. הוא נכנס בלי לתקתק ״היי אגמי. תכירי זאת נועם, את יכולה להביא לה בגד ים?״
אחותו ישבה על המיטה שלה והסתכלה עליי בסקרנות ״כן נראה לי אנחנו אותו מידה. בואי תבחרי״ היא הוציאה קופסא מלאה בבגדי ים. וואו לי יש אחד וגם זה יותר מידי. בחרתי בגד ים ירוק. ״אדם. צא תן לה למדוד״ הוא הקשיב לה ויצא השאיר אותי לבד איתה. התחלתי למדוד את חלק העליון. אני אוהבת את הגוף שלי ואני לא מתביישת להראות אותו כשצריך.

״אדם אמר לי שאת גם אוהבת את הסרט 10 דברים שאני שונאת בך״
״כן! זה הסרט האהוב עליי אדם שונא אותו! אני מכריחה אותו לראות איתי את זה בלופים״ אני צחקתי. אני יכולה לדמיין את זה ״זה גם הסרט האהוב עליי!!! רוצה להצטרף אלינו?״ היא ממש נחמדה אני מתחילה לחבב אותה ״אני אשמח אבל אני לא יכולה. חברה שלי באה אליי״ היא אמרה בבאסה ״אז תגידי לה לבוא עם בגד ים״ אמרתי לא מבינה מה הבעיה ״אדם לא יאהב את זה... הם לא מסתדרים״
״אה, אוקיי. אם את מתחרטת תבואי״ היא הנהנה ואני יצאתי מהחדר הבגד ים עליי. אדם חיכה לי בחוץ והוא לקח אותי לבריכה, ״למה אתה וחברה של אגם לא מסתדרים?״ שאלתי בסקרנות ״כי היא חברה של אחותי. היא מעצבנת״ אני לא מאמינה לו אבל אני לא אחפור לו על זה ״אני צריך להחליף לבגד ים אז את רוצה לבוא איתי או להיות בבריכה?״
״אני אבוא איתך. לא נעים לי להישאר פה לבד״ הוא חייך חיוך עדין ולקח את ידי. הוא הכניס אותי לבית שלו והתאהבתי. אני אוהבת לראות עיצובים של בתים, אני רוצה להיות בעתיד אדריכלית ומעצבת פנים.
״יש לך בית יפה״ אמרתי והוא חייך ״תודה. בואי אחריי״ הוא לקח אותי למעלית? מה? יש לו מעלית בבית? ווטפאק.

הוא הוביל אותי לחדר שינה שלו ווואו יש לו מיטה ענקית והכול שחור ואפור, אהבתי. הוא הלך לחדר ארונות שלו וחזר עם בגד ים ובלי חולצה. וואווווווו מה זה הדבר הזה?! 6? 8? 10? קוביות ווטפאק
״אוהבת את מה שאת רואה?״ הוא תפס אותי מפשיטה אותו במבטים
״לא״ אמרתי והבטתי לו בעיניים ״שקרנית אני יודע שאת אוהבת את זה״ אמר והצביע על הקוביות שלו, גילגלתי את עיניי, אין לי כוח.

הלכנו לבריכה ובדרך אנחנו רואים את אגם וחברה שלה, הסתכלתי על אדם והוא כועס? הם ממש לא מסתדרים אה?