פרק 4

732 48 2
                                    


נקודת מבט: אדם

הלכתי עם חברים שלי בבית ספר בחוסר עניין וכול מה שחשבתי עליו זה איך נועם הגיבה כשהיא ראתה אותי ואיך היא הגיבה כשהבנות בכיתה שלה קראו לי חתיך, הגילגול עיניים הזה עוד יהרוג אותי.

״הולכים לים אחרי בית ספר?״ און שאל ״כן למה לא. אפשר ללכת עכשיו מצידי״ רואי אוהב את הים הוא גולש מאז שהוא נולד ואני יודע שאם להורים שלו לא היה אכפת מחיסורים הוא היה מבלה כול יום כול היום בים.
״אחרי בית ספר ניפגש באבנים וניסע״ קבעתי

הסתכלתי מרחוק על הקפיטריה וראיתי אותה מחייכת וצוחקת עם חברה שלה, משי מזרחי בת 16 כיתה י׳5 היא ונועם החברות הכי טובות מגן. עשיתי עליה מחקר ואעשה מחקר על כול מי שיתקרב אליה.
היא כל כך יפה וזה הורג אותי.

״תראו את הזאתי בקפיטריה, זאת לא מי שרפאל הביא לה את האינסטגרם שלו בים?״ נדרכתי אם הוא מדבר על נועם אני ארצח אותו מול כול הבית ספר הזה.
״כן משי משהו לא?״ הקלה זה מה שהרגשתי בגוף.
״פתאום מתחשק לי איזה ארטיק״ אמר רפאל בחיוך מטופש

הגענו לקפיטריה ולא הצלחתי להוריד ממנה את העיניים
הלכתי לכיוונה ״מה קורה זה לא עניינך. איך הספר? סיימת אותו?״
אהבתי את ההלם שעל הפנים שלה היא לא ציפתה שאדבר אליה.
״בוודאי ומאז שפגשתי אותך במקום לדמיין את איך שהדמות הגברית כתובה דימיינתי אותך״ אמרה בפלרטטנות מזויפת
אוי איך התגעגעתי לקול שלה ולמילים העוקצניות שיוצאות לה מהפה
התקרבתי לאוזן שלה ולחשתי ״וואלה, דימיינת אותי מזיין חזק את הדמות הנשית בספר? או שקינאת בה ודימיינת אותך במקומה״
״היית מת״ הסתכלה עליי בפרצוף מלא שנאה
הלכתי למוכרת וביקשתי ממנה בחיוך הורס חושים את מה שנועם הזמינה, לא ידעתי מה היא הזמינה אבל כול מה שהיא אוהבת גם אני אוהב.
הלכתי חזרה לחבריי והם מסתכלים עליי בפרצופים מופתעים
הם לא ציפו שאתגבר על עדי כל כך מהר מכול זאת לא קוברים שנתיים בחודשיים, אבל מה שהיא עשתה הרס לנו את כול העתיד.
״אז לא תספר לי מי זאת?״ רואי שאל בלחש אבל לא עניתי העדפתי לשתוק. ריקי המוכרת הסתכלה עליי בחיוך והגישה לי את הקפה מסתבר שזה מה שהזמנתי. אני לא מופתע שהיא הביאה לי את הקפה קודם, המנהלת הזהירה את כולם לא להתעסק איתי.

נועם הסתכלה עליי בפרצוף לא מאמין ״איך הוא קיבל קודם אם אני הזמנתי חמש דקות לפניו?!״ היא צעקה על ריקי המוכרת
ריקי הסתכלה עליה מופתעת ולא הבינה מה קורה ״אל תצעקי עליי אם את רוצה להתעצבן על מישהו הוא הכתובת״ והצביעה עליי ״אם את רוצה להתעסק איתו תהני אני מחוץ לעסק הזה״ אמרה בצעקות. באיזה קטע היא צועקת עליה?!
״אל תצעקי עליה. יש לך דקה להביא לה את הקפה שלה״ אמרתי לריקי באדישות
ואחרי שנייה היא הביאה לה את הקפה שלה בפרצוף מפוחד
נועם נראת כל כך מבולבלת ואבודה היא לא יודעת מי אני.
היא לא ידעה שידעתי עליה הכול, אחחח המבט התמים הזה על הפנים שלה.

הסתכלתי עליה במבט משועשע והלכתי משם עם חבריי  ״רוצים להבריז?״ יש לי עכשיו שיעור מתמטיקה ואין לי כוח למבטים של המורה הזאת, אני יודע שאני נראה טוב אבל היא מסתכלת עליי כאילו אני החטיף הכי טעים שקיים. ״אני לא מאמין שהמורה עדיין ממשיכה להסתכל עלייך״ רואי צחק ״סתום תפה יא קנאי. היית מת שהמורה תסתכל עלייך גם, עזוב המורה היית מת שבת תסתכל עליך״ החברה צחקו.

״לי אין בעיה אפשר ללכת לקניון או משהו״ און אומר ורפאל מסכים איתו ״אז אתם הולכים לנטוש אותי?״
״רואי אתה יודע שגם אם אתה לא נמצא איתנו פיזית אתה תמיד איתנו כאן״ אמרתי בשעשוע ושמתי את ידי על הלב. רואי גילגל עיניים הוא כבר רגיל לציניות שלי, און ורפאל צחקו. אני רפאל ואון המשכנו ללכת לכיוון הקניון ורואי המשיך ללכת לבד לכיתה.

המטרידן מהרכבתWhere stories live. Discover now