המטרידן מהרכבת

פרק 36

נקודת מבט: נועם

פאק, פאק, פאק. אדם היה רציני לגבי הפגישה עם ההורים שלי.
אני ואדם נכנסנו לבית ריק מאנשים ״ממתי הם יוצאים מהבית בשבת בבוקר״ שאלתי בקול רם ובפרצוף מבולבל, התקשרתי אל אימי, היא לא ענתה, התקשרתי לאבי והוא גם לא ענה. איפה הם יכולים להיות?
״נועם תרגעי הם בטח יחזרו יותר מאוחר״ הוא צודק, יכול להיות שהם הלכו. שמענו צעדים במדרגות. ״אבא?״ אם הוא בבית למה הוא לא עונה לי,  ״לא. זה לי״ אחי הצעיר הגיח מהמדרגות. ״היי לי. תכיר זה אדם, אני ואדם זוג״ הכרתי לו אותו ״אוקיי״ לי אמר בחוסר עניין והתעלמתי ממנו. ״אדם תכיר זה לי. הוא אחי הקטן והמציק״
לי גלגל עיניים והלך למטבח. ״אני צעיר ממך בשנה, תרגיעי״
״אתה לא אמור להסתגר בחדר שלך? מה אתה עושה פה? איפה אמא ואבא?״ התקפתי אותו בשאלות ״וואו וואוו, בואי נרגיע עם השאלות על הבוקר״ הסתכלתי על לי מחכה לתשובות. הוא גלגל עיניים ״אסור לי להיות במטבח? ואמא ואבא נסעו לבית קפה״
ממתי הם נוסעים לבית קפה בשבת? ״טוב, אנחנו בחדר שלי, אם אתה צריך משהו תתקשר לאמא או אבא״ לקחתי את היד של אדם משכתי אותה והובלתי אותו לחדר שלי.

״הוא תמיד כזה נחמד? או שזה רק בשבילי״ אדם צחק על אחי וצחקתי איתו ״אל תחשוב שאתה שונה ומיוחד, הוא מתנהג ככה לכולם״ חייכתי אליו ופתחתי את דלת החדר. אוי לי, עד עכשיו לא שמתי לב בכלל לכמה שהחדר שלי קטן לעומת שלו... מרוב שאני מסמיקה אני נראת כמו עגבנייה, זה הסיטואציה הכי מביכה שהייתי בה. ״אני יודעת שזה יותר גדול מהשירותים שלך אבל אתה תצטרך להתמודד עם מה שיש״
הוא סובב אותי אליו ונישק אותי, הוא ראה שזה מביך אותי. ״לא אכפת לי מה הגודל החדר שלך, יש לך חדר מגניב, אני אוהב אותו״
הוא עזב אותי והתחיל להסתכל סביבו, הוא התקרב למיטה שלי והביט בתמונות שבקיר מעל המיטה. ״את אוהבת את הנרי קאוויל אני רואה״ אוי פאק, שכחתי מהפרט הקטן שכול החדר שלי מלא בתמונות שלו. ״כן, הוא השחק האהוב עליי והגבר הכי חתיך שעל כדור הארץ״ אדם צמצם את העיניים למשמע דבריי ״את בטוחה בזה?״ חייכתי, קנאי קטן.
״כן״ התקרבתי אל שפתיו והוא התרחק, ״את עוד יכולה להתחרט״
גלגלתי עיניים ואדם הסתכל עליי בפרצוף ערמומי, פאק. מה הוא הולך לעשות?

אדם התיישב על המיטה והסתכל על הספרייה שלי, ״אוהב את מה שאתה רואה?״ הוא לא ענה לי, אפילו לא התייחס אליי, לא הסתכל עליי. ״אדם?״ הוא באמת מתעלם ממני? ילד קטן. ״טוב אם אתה מתעלם ממני לא יהיה לך בעיה להישאר פה בנתיים שאני הולכת להתקלח נכון?״ לא חיכיתי לתשובה ולקחתי מגבת והורדתי את החולצה, מולו. הוא עדיין לא התייחס אליי, אני בשוק שהסוטה הזה עד כדי כך מקנא שהוא לא רוצה להסתכל עליי כשאני בלי חולצה.
הוא המשיך להסתכל על הספרייה שלי ״אתה באמת הולך להתעלם מקיומי רק בגלל שאמרתי שהנרי יותר חתיך?״ הוא עבר מלהסתכל על הספרייה להסתכל על התמונות, אני אקח את זה ככן. הלכתי אליה והתיישבתי עליו, הוא עדיין לא התייחס אליי, אני יודעת שהוא רוצה אותי, אולי הוא לא מתייחס אבל הזין שלו בהחלט מתייחס ״אל תהיה ילד קטן, זה לא כאילו אני יכולה להשיג אותו״ התחלתי לנוע עליו, הזין שלו נהיה קשה יותר ויותר. אולי ככה אני אשבור אותו. ״אדם? תסתכל עליי״ הנחתי את ידיי על הלחיים שלו וניסיתי להזיז את הפנים שלו אליי, ספויילר זה לא עבד...
״הבנתי״ קמתי ממנו ואדם משך אותי חזרה אליו, חייכתי חיוך מנוצח. הוא הניח את ידיו על התחת שלי והתחיל להניע אותו עליו. ״תחזרי בך״
פעם ראשונה מזה עשר דקות הוא דיבר אליי. ״לא״ הוא הסתכל עליי בפרצוף רציני. ״טוב אז אני הולך הביתה. אולי שם מישהי תעדיף אותי עליו״ הוא אמר בטון משועשע והזיז אותי ממנו, קם מהמיטה. קמתי במהירות ועמדתי מולו, חוסמת את דלת. ״אתה תלך כשאני אומר לך״
״אני לא חושב שאת מחליטה, bambola״ הוא שילב את זרועותיו והרים גבה.
״אתה לא תלך מפה כשהזין שלך נראה ככה״ הוא הסתכל על מכנסיו והסתכל עליי משועשע ״תתקני את זה ואני אסלח לך״
פאק, אני יודעת שאמרתי שאני רוצה לקחת את זה לאט אבל ההזמנה מפתה. ״אני לא מתנצלת על שום דבר״ שילבתי את זרועותיי, מחקה את תנועותיו. ״הבנתי. אז אין לך בעיה שאני אלך לטפל בזה אצל מישהי אחרת?״ הוא לא מתכוון לזה, נכון? ״אתה יכול. אבל לא חבל שמישהי סתם תמות בגללך?״ הוא צחק למשמע דבריי. ״אני אשמח לראות את האיום שלך מתגשם״. ״אתה תלך למישהי אחרת ואני אלך למישהו אחר״ חיוכו ירד, וחייכתי חיוך מנצח. ״את יכולה לנסות ללכת לאנשים אחרים, הם גם ימותו וגם תביני שאף אחד לא יגרום לך לגמור כמו שאני גורם לך״ אממ אוקיי מיסטר רכושני, לא ציפיתי לתגובה הזאת.

המשכנו להסתכל אחד על השני, אני מרגישה את החשמל שעובר בנינו עד לאצבעות ברגליים. הוא כזה חתיך כשהוא כועס, כאילו הפרצוף הרציני שלו גורם לו להיות יותר רציני, אני יכולה לדמיין אותו יושב במשרד שלו עם משקפיים ומפטר אנשים עם הפרצוף הזה.
כשאפילו לא שמתי לב שנינו קפצנו אחד על השני והתנשקנו בתשוקה, הוויכוח הזה עשה אותי צמאה אליו. העמקתי את הנשיקה והוספתי לשון, אדם ואני נלחמנו על שליטה, הלשונות שלנו הפכו להיות חרבות והפיות לזירת קרב. אדם מצץ וליקק את השפה שלי והתנתקנו אחד מהשני, היינו צריכים אוויר. ״אני שונא להתווכח איתך״

*בובה