נקודת מבט: נועם
יום הראשון ללימודים עבר בהצלחה. אחרי שהמטרידן מהרכבת נסע ממני הלכתי לעבודה
אני כול יום אחרי הבית ספר הולכת למשמרת ערב בעבודה.
אני עובדת בחנות ספרים.... לא מפתיע והחנות ממש קרובה לבית ספר
ונוח לי שם וגם אין הרבה עבודה.
חשבתי לי על כול הדברים שקרו לי בבית ספר בנתיים שאני מסדרת ספרים.
חשבתי על המילים הגסות שאדם אמר לי, על ההצעה שלו לבוא איתם לים, על מה שהיה בקפיטריה. למה היא הסתכלה עליו מפוחדת? הוא מאיים על אנשים בבית ספר?
״היי את יכולה לעשות לי חשבון?״ הסתכלתי על הקופה וראיתי שהיא ריקה ״בטח, בוא.״ התחלתי להעביר את הספרים בקופה עם מחשבות על איך הוא הגיב כשעניתי לו בארסיות, החיוך הזה יהרוג אותי יום אחד. ״את ממש מוכרת לי את יודעת?״ הרמתי את הראש והלקוח לא היה נראה לי מוכר כלל ״סליחה אני לא מזהה, יכול להיות שראית אותי בקניון או באיזור.״ עניתי בנימוס
״לא לא, את ממש מוכרת לי. איך קוראים להורים שלך?״ אוקיי זה מוזר מה הוא רוצה. ״אושר וסיוון הדר. מוכר לך?״
״אושר הדר? הוא היה איתי בתיכון, היינו החברים הכי טובים.״ אוקיי זה לא היה צפוי ״מה איתו יש לו עדיין את הקעקוע המביך שעשה כשהיה שיכור?״ איך סיכוי שהוא משקר כי זה היה ספציפי מידי ולאבא שלי באמת יש קעקוע שהוא רוצה להוריד כבר מלא זמן ״אתה מוזמן לשאול אותו אתה, אני אביא לך את המספר שלו״ הבאתי לו והוא הלך.
סיימתי את המשמרת סוף סוף. הגעתי הביתה עייפה ואחות של אימי הייתה בסלון שלנו, היא תמיד באה לאמא שלי לקפה אבל אני לא אוהבת אותה היא תמיד מדברת רק על עצמה או על הבנות שלה, או שהיא מעירה הערות על הגוף שלי או על כמה שאני אוכלת.
״היי מתוקה שלי איך היה בעבודה?״
״היה סבבה. הגיע לשם מישהו שאמר שהוא מכיר את אבא ושהם היו חברים הכי טובים בתיכון ושאל אותי על הקעקוע שלו״
״אז הבאתי לו את הטלפון של אבא שיוכל לדבר איתו״
״כן אמיר כבר סיפר לאבא ואבא סיפר לי. איזה קטע שפגשת אותו״
״כן. טוב, אני הולכת לישון. לילה טוב אמא״ נתתי לה נשיקה על הלחי והלכתי למיטה. מחר יום שישי ואין בית ספר אבל יש לי משמרת.
YOU ARE READING
המטרידן מהרכבת
Romansaצפיתי בה אהבתי לצפות בה מאז שראיתי אותה ברכבת ידעתי שהתאהבתי וכשגיליתי שאני והיא באותו בית ספר ידעתי שאני לא אעזוב אותה עד שהיא תהיה שלי
