***נקודת המבט של קיילי***
יותר מדי אנשים, יותר מדי מוזיקה, אבל נהנתי מכל רגע. יום ההולדת השמונה עשרה שלי! זה מצריך חגיגה על בטוח. לא הכרתי את רוב האנשים שהיו במסיבה הזאת, אבל ברגע שבבית הספר שלי שומעים על מסיבה, כולם יקפצו על ההזדמנות. פרצופים מוכרים בכל מקום וכאלה שגם לא, כאלה שאיתן הביא איתו או שהאורחים האחרים הביאו איתם, כאלה שלא מבית הספר שלנו בכלל. ״קדימהההה למה את לא מקיאה על עצמך כבר??״ מיה צעקה כנגד המוזיקה כשהביאה לי שוט, צחקתי ומיד הרמתי אותו. אני לא מהאנשים שחוגגים את יום ההולדת שלהם ויוצאים בהצהרה שהיום זה היום שלהם, אבל תמיד אהבתי מסיבות, כמו כולם כמעט, ומיה ועוד כמה חברות שלי לא יכלו לתת לזה לחמוק. ובעזרה קלה מאיתן. המסיבה הייתה בבר לא גדול במיוחד במרכז העיר, שהושכר לערב אחד רק למוזמנים, וזאת הייתה חוויה דיי מעניינת. ראיתי כמה הבנות התלהבו מהנוכחות של איתן והחברים המפורסמים שלו, חלק מהחברות הקרובות שלי כבר היו רגילות, הרוב הגדול ממש לא והיה אפשר לראות את זה בכל רגע. מעניין איך זה, שאתה יודע שכל הזמן יש עלייך עיניים, לא משנה מה תעשה יסתכלו עלייך תמיד.
״מה איתך??״ שאלתי את מיה כשלא הבנתי למה היא לא שותה איתי. ״אני לא חושבת שאני יכולה לשתות עוד!״ היא צחקה ומיד הקצנתי עם הבעת פנים מופתעת. ״אין מצב!״ צחקתי והיא צחקה גם. הייתי שיכורה, יותר ממה שתכננתי להיות בשלב כזה של הערב. המוזיקה פוצצה לי את המוח וראיתי דיי מטושטש אבל אני חושבת שזה אחד הדברים הכי כייפים בלהיות שיכור, זה להרגיש לא נוכח, ואם ההנגאובר לא היה קיים אולי הייתי מצליחה לזכור כמה זה כיף להרגיש ככה. מיד יצאתי מאיזור הריקודים כשהלכתי לכיוון הבר, ראיתי את איתן יושב שם עם הפנים לחלל החדר ונשען על הבר עם בקבוק בירה זכוכית בידו, יחד עם עוד שלושה חברים שלו שכבר הכרתי. ״הייייייי״ אמרתי מפריעה לשיחה הקלילה שלהם. ״היי״ איתן חייך חיוך קל. ״למה אתם לא רוקדים?!״ הזעפתי פנים ואיתן צחק צחוק קל. צחוק של מלאך. ״תכף נגיע״ הוא אמר וברגע שהתחלתי לחזור לרחבת הריקודים כי כבר שכחתי למה באתי הוא תפס לי את היד וסובב אותי בחזרה, ״אפשר לפחות להגיד לך מזל טוב??״ הוא שאל כשנעמד מהכיסא וצחקתי מתנשפת, כנראה מהריקודים. ״מזל טוב!״ צעקתי צוחקת והוא מיד צחק. ״כמה שתית??״ הוא שאל מופתע ומיד הרמתי את שתי הידיים שלי בנסיון כושל לעשות מספר שלא באמת הצלחתי להבין מה הוא, ושוב, הוא צחק. ״מזל טוב קיילי״ הוא העביר את האצבע שלו על הלחי שלי, מפנה את השיער שלי מהפנים וזה הרגיש נעים ומדגדג, ואולי עכשיו עם האלכוהול ההרגשה הייתה קצת יותר חזקה מבדרך כלל. הוא היה כל כך יפה, הריח שלו היה מדהים והשיער שלו היה נראה כמו של שחקני קולנוע. אולי כי הוא באמת כזה. ״תרגיעי קצת טוב?״ הוא שאל כשהיד השנייה שלו בעדינות שיחקה עם שלי מה שגרם לבטן שלי להתהפך.
YOU ARE READING
My Bestie
Romanceקיילי, איתן, כמעט ולא הגיוני שלא להגיד את צירופי השמות שלהם יחד. מאז שיצאו מהבטן, יותר נכון, מאז שקיילי יצאה מהבטן כארבעה חודשים אחרי איתן, לא נפרדו לדקה. החברים הכי טובים, ביאףאף, בסטיז, איך שלא יקראו לזה אנשים, להם זה לא משנה. הכל רגיל, הכל כיף, כ...