My Bestie

פרק 26- תן לי לשכוח

***נקודת המבט של קיילי***

שמעתי צפירה במחוץ כשמיהרתי לנעול את המגפיים שלי. מיה מחכה לי בחוץ, היא באה לאסוף אותי לפסטיבל החורף מחוץ לעיר. זה אירוע שאנחנו מחכים לו כל שנה והוא מדהים! יש מתקנים עצומים שבונים אותם שם חודשים מראש, מליון דוכני אוכל ודוכני משחקים ובעיקר המון אנשים מכל הסוגים, ילדים, מבוגרים, משפחות, צעירים. כל שנה הייתי הולכת עם ההורים שלי, עד שלפני שנתיים, שהם הבינו שקצת גדלתי לזה ופחות או יותר רמזו לי שהם ׳פורשים׳, אז שנה שעברה הלכתי עם איתן, והשנה מיה ואני החלטנו לבלות קצת זמן איכות.

חבשתי מעלי כובע צמר אפור ויצאתי במהירות. למזלינו לא היה גשם בחוץ, רק קר, ככה שלא יהיה קשה להסתובב בפסטיבל. ״אני מקווה שלא אכלת הרבה״ חייכתי כשידעתי שאנחנו לגמרי עולות על רכבות ההרים. ״אין מצב קיילי״ היא אמרה והתחילה לנסוע. הפעלתי מוזיקה ונסענו, בדיוק חמש עשרה דקות עד שהגענו למקום. החננו במהירות ויצאנו  מהמכונית. נכנסות היישר לפסטיבל. הכל היה מקושט באורות לבנים, פתיתי שלג מלאכותיים בכל מקום והכל היה מקסים מדי. הסתובבנו בדוכנים, נתתי למיה לנסות להפיל את הבקבוקים בדוכן על ידי כדור טניס קטן וכבד, אבל כמובן שהיא לא הצליחה אבל זה היה סתם בשביל הכיף.

ככה הסתובבנו כל היום, בין האוכל למתקנים, לפעמים אפילו ישבנו סתם ככה בתצפית ונהננו משוקו חם. התחלנו ללכת לכיוון דוכני המכירות, מליוני תכשיטים מכל הסוגים. ״איך זה?״ היא שאלה מודדת טבעת כחולה ויפה. הנהנתי, יודעת שאני אוהבת את הטעם של מיה. ״כמה עולה?״ שאלתי אותה ונתתי לה לבדוק את המכיר עם המוכרת בזמן שחיכיתי לה מחוץ לדוכן.
״ידעתי שזהיתי אותך פה״ הרמתי את הראש והופתעתי לראות את וויל. חייכתי אליו ואת האמת שלא הייתי מוכנה לזה, פשוט ממש לא תכננתי להיתקל בו פה. זאת אומרת יש פה המוני אנשים, אבל פשוט לא חשבתי שאתקל במישהו שאני מכירה, מה הסיכויים שאפגוש אותו פה?
״היי״ חייכתי, ״מתי הגעת לפה?״ שאלתי. ״לפני שעה בערך... אני מגיע כל שנה״ הוא אמר וחייכתי. ״גם אני!״ אמרתי.

״עם מי אתה פה?״ שאלתי ובדיוק מישהו מרחוק מתקרב אלינו בהתלהבות ולא לקח לי הרבה זמן לזהות את פיט. ״מוכרים כאן חרבות נינג׳ה!״ הוא אמר נלהב גורם לי לצחוק מעט. לעזאזל הם היו נראים כל כך יפים כאילו יצאו עכשיו ממגזין. ״היי פיט״ חייכתי עד שהוא הבחין בי והופתע. ״היי קיילי! מה קורה?״ הוא שאל מופתע לראות אותי פה. חייכתי מתכוונת לענות שהכל בסדר אבל בדיוק מיה יצאה. ״את חייבת לבוא לראו--״ היא אמרה קולטת שאני דיי באמצע. ״אה, היי״ היא אמרה לוויל שכבר הכירה, את פיט קצת פחות, אם בכלל. ״היי מיה״ הוא אמר מחייך אליה חיוך יפה. ״גם איתן פה--״ היא התכוונה לשאול אבל המרפק שלי הספיק להכנס בה מלפנים, מבהיר מאוד שכדאי לה לשתוק. ידעתי למה היא שואלת את זה. היא מיד שתקה וניסתה שלא להראות שקרה משהו מול שני הבחורים. קיוויתי מאוד שהם לא הצליחו להבין את מה שרצתה להגיד.