My Bestie

פרק 24+25- את עצבנית כי את יודעת שזה נכון

***נקודת המבט של קיילי***

פתחתי את העיניים לאט, הרגשתי שהן מעט מנופחות וכואבות, נזכרתי כמה בכיתי אתמול בלילה. מצאתי את עצמי במיטה של איתן, ונבהלתי בהתחלה אבל אז הבנתי שהכל בסדר, ונזכרתי בכל מה שקרה אתמול. הרמתי את השיער שלי לגולגול עצל, והלכתי לחדר האמבטיה. צחצחתי את השיניים שלי עם המברשת הקבועה שלי שאצל איתן, את האמת שלא השתמשתי בה הרבה זמן, אבל כמובן שהוא השאיר אותה פה עד היום... שטפתי מעט פנים, מנסה להוציא את הכאב מהעיניים שלי, וניגבתי אותם.

ירדתי למטה, רואה את איתן במטבח הענק, ריח של חביתה היה מסביב. הוא סובב את הראש כשהבחין בי לאיזו שנייה כשהתקרבתי אליו. ״היי״ הוא חייך מעט, מקרב אותי לחיבוק קל ונישק לי את הראש לפני שחזר למחבת. ״איך את מרגישה?״ הוא שאל, נאנחתי מעט. ״הרבה יותר טוב״ אמרתי בכינות. לא יודעת איך זה קרה, אבל העברתי פה את הלילה וזה בדיוק מה שהייתי צריכה. אני מניחה שבכיתי וחיבקתי את איתן כל הלילה עד שנרדמתי. ״אני מקווה שההורים שלי לא דואגים..״ נאנחתי, אחרי הכל הדבר האחרון שאמרתי לאמא שלי הוא שאני יוצאת עם ידיד, זה חייב להיות מלחיץ. ״דיברתי עם אמא שלך.. זה בסדר״ הוא אמר, כמובן שהוא תמיד יטפל בהכל... שתקתי, רואה אותו ממשיך לשחק עם המרית בחביתה. תהיתי אם אני אמורה לדבר איתו על אתמול בלילה, או שהוא לא ישאל שאלות בכלל. קיוויתי שלא לפחות..

״היא דאגה, כי אמרת לה שאת יוצאת עם ידיד״ הוא סגר את האש וניגב את הידיים שלו במגבת שהייתה תלויה לו על הכתף לפני שהסתובב אלי, מפנה את כל תשומת הלב אלי. הלב שלי התחיל למהר מעט. נלחצתי.. לא ידעתי מה לומר, אז פשוט שתקתי. הוא נשען על השיש, מסתכל עלי כשמספר דקות של שקט עברו ביננו. המילים נבלעו לי, לא ידעתי מה להגיד. אני לא יכולה לשקר לו בכזאת שקיפות בפנים, אני לא אעשה את זה. ״ואז וויל התקשר אלי אתמול בלילה״ הוא אמר. הלב שלי שוב איבד, ואז בבת אחת דהר כמו סוס מירוצים. ״מסתבר שהיו הרבה אנשים שדאגו לך אתמול״ הוא המשיך, לא הצלחתי להבין מה הטון שלו אומר, וזה הלחיץ אותי. רק שתקתי, לא ידעתי מה להגיד, באמת שלא ידעתי. ״תכננת על לספר לי בכלל?״ הוא שאל, ידעתי שעכשיו הוא היה מעט עצבני, הוא חייב להיות... ״לא.. זאת אומרת לא כי אין מה לספר! תכננתי לסיים את כל העניין ולשכוח מכל הסיפור״ זה באמת מה שתכננתי לעשות, אני נשבעת. הוא שתק להרבה זמן, זה לא הרגיע אותי בכלל.

״תגיד משהו״ ביקשתי, הייתי חייבת לשמוע אותו מגיב. איתן אף פעם לא שותק, תמיד יש לו משהו לומר הוא תמיד אומר. לטוב ולרע. ופתאום הוא שותק, זה בטוח סימן רע, רק עד כמה רע? מה השתיקה הזאת אומרת?
״אני לא יודע מה להגיד..״ הוא אמר בשקט, אפילו לא הסתכל עלי. ״את מה שאתה חושב״ הייתי חייבת לשמוע את הדעה שלו, אני לא רגילה לשתיקה הזאת. הוא המשיך לשתוק להרבה זמן, כאילו חשב מה להגיד ואם בכלל להגיד.
״את חושבת שזה קל לי לראות אותך נמשכת לבחורים אחרים?״ הוא שאל, סוף סוף מסתכל עלי. ״אני לא נמשכת לאף אחד איתן--״