My Bestie

פרק 52- זה מה שאנחנו עושים

***נקודת המבט של קיילי***

הימים הראשונים מאז הקרחת היו קשים, אמא שלי עזרה לי המון, וגם אבא שלי. יצאנו ככה ביחד והרגשתי הרבה פחות מאויימת. זה לקח לי זמן להתרגל לזה אבל בסוף הייתי בסדר. הסרטן רק החמיר והייתי צמודה כמעט כל הלילה למכונת הנשמה שהייתה לי ליד המיטה כי לא יכולתי לנשום טוב. הייתי רוב הימים אצל רופאים ובבדיקות והבנתי שככה יראו החיים שלי מעכשיו. ניתקתי קשר עם דיי הרבה אנשים, מיה תמיד נשארה לצידי וזה גרם לי להרגיש ממש טוב.
איתן ואני לא דיברנו המון זמן.. ראיתי אותו בהמון כתבות רכילות ובטלוויזיה וכל פעם שזה קרה הייתה לי צביטה נוראית בלב. באיזשהו שלב פשוט הפסקתי לחפש אותו כי הבנתי שהוא לא רוצה לדבר. הבנתי שממש פגעתי בו, כנראה לא נתתי לו מספיק קרדיט ולא חשבתי שהוא עד כדי כך ייפגע עד למצב שהוא לא ירצה לדבר איתי.

הימים היו קשים, כי גם אם הייתי מספיק במצב רוח לצאת, עדיין הבנתי שכרגע אין לי כלום בחיים ואין לי מושג מה יהיה איתי בעתיד. לא יכולתי לעשות ספורט או בטח שלא לרקוד ובעיקרון לא יכולתי לעשות כמעט כלום. בעיקר לנסות להחלים.
אכלתי הרבה ולגמרי הרגשתי שאני משמינה מהטיפולים הכימיים ומהכדורים, ועם זאת עדיין הייתי חיוורת. ראיתי המון טלווזיה ושתיתי המון קפה קר. אפשר להגיד שנהייתי מומחית בהכנת קפה קר.
ההורים שלי קבעו לנו המון מסעדות כי הם רצו להוציא אותי מהבית כמה שיותר.
לילי אמא של איתן הייתה אצלנו המון אבל היא לא דיברה מילה אחת על איתן כי כולם הבינו כמה המצב היה רגיש. היא דאגה לי כל כך וראיתי כמה אהבה היא נותנת לי, זה גרם לי להתגעגע לאיתן מאוד אבל ניסיתי להשלים עם העובדה שככה הדברים עובדים עכשיו.

***נקודת המבט של איתן***

העניינים ביני לבין אליס היו מוזרים. מצד אחד קיילי לא יוצאת לי מהראש אבל מצד שני אני מרגיש כאילו זה משהו שאני צריך לעשות. לא הייתי מספיק מוכן לזה עכשיו אז לקחתי את העיניינים לאט לאט, פשוט חייתי מהרגע להרגע ועשיתי מה שמרגיש לי נכון וטוב לאותו היום. גם לפני הנשיקה נהנתי עם אליס אז אני לא מתכוון לתת לזה להפריע לי ופשוט לא לחשוב על זה יותר מדי.
״היי חתיך״ אליס אמרה כשירדתי מהסט והלכתי לכיוונה. ״רוצה לצאת לאנישהו? הצילומים נגמרים בחמש״ היא אמרה כשנגעה לי בזרוע. לא רציתי שירוצו שמועות שאני ואליס ביחד או משהו כי זה פשוט לא היה מתאים וזה גם לא היה ככה. לא יצאנו.
״בטח, לאן?״ שאלתי אותה. ״תבחר לנו״ היא אמרה מחייכת, ידעתי שהיא מפלרטטת איתי אבל גם ידעתי שהיא יודעת שאני לא מספיק שם. עדיין אהבתי אותה פשוט בתור חברה מאוד טובה.

״פיצה? בלי אקסטרה גבינה?״ נשענתי קדימה אליה והיא חייכה מעט שהבינה שזכרתי שהיא רגישה לגבינה. ״מושלם״ היא אמרה ונתנה לי נשיקה מהירה על השפתיים לפני שמישהי יראה.
הפלאפון שלי צלצל ומיד נשענתי לאחור. הוצאתי אותו מהכיס וראיתי שאמא שלי מחפשת אותי. ״אני תכף חוזר״ אמרתי לה ויצאתי החוצה ליציאה האחורית של המתחם, מרגיש את הרוח הקרה על הפנים שלי. ״היי אמא״ עניתי לה, אני לא מדבר איתה מספיק. לפחות פעם בשבוע אבל אני צריך להשתדל יותר לעדכן אותה בחיים שלי. ״היי, איך הולך?״ היא שאלה אבל היא נשמעה מעט מוזר. ״בסדר.. תכף מסיימים להיום. מה איתך?״ שאלתי אותה, ״בסדר״ היא אמרה אבל היא דיי שתקה ולא כל כך הבנתי למה היא התקשרה אם היא מעדיפה לשתוק. ״אמא?״ צחקתי מעט כשלא הבנתי מה הסיפור. ״אני צריכה לספר לך משהו״ היא מיד אמרה גורמת לי לשתוק. ״מה קרה?״ שאלתי לא מנסה להעלות שום מחשבה לראש. ״זוכר שאמרת לי להפעיל שיקול דעת ולספר לך דברים שלדעתי היית רוצה לדעת בקשר לקיילי?״ היא שאלה וכבר הלב שלי דפק, ידעתי שזה יהיה קשור אליה. ״מה קרה?״ שאלתי שוב בשקט והקור כבר לא הפריע לי.