My Bestie

פרק 55- הוא

***נקודת המבט של קיילי***

הרגשתי את השפתיים של דיוויד על השפתיים שלי כשישבתי עליו. הלכנו לאחת הפינות בסיפרייה אחרי שפלרטטנו כל היום ופשוט התנשקנו בלי הפסקה, הוא היה פשוט סקסי בטירוף. הוא ישב על הריצפה וישבתי עליו כשהידיים שלו סביבי מרגישה אותו מנשק אותי בלהט ונהנתי מכל שנייה. הוא הפסיק לרגע את הנשיקה והסתכל עלי מוזר. ״מה אתה עושה?״ צחקתי והוא נאנח. ״למה אנחנו לא יכולים פשוט לצאת?״ הוא שאל ועכשיו אני נאנחתי. מאז שהגעתי לפה, הייתי עם הרבה בנים. הרבה. לא בהכרח שכבתי עם כולם אבל דאגתי להנות, ובאמת נהנתי! זה השכיח לי את המחשבות מכל כך הרבה דברים. להיות מחוזרת הרגיש כל כך טוב. אבל, לא רציתי מחוייבות. לא רציתי בן זוג ולא רציתי להיות רק עם מישהו אחד, פשוט רציתי להנות ולא להרגיש את ההרגשה הנוראית שהרגשתי כשאיתן ואני נקלענו לבעיות, ובעיקר לא רציתי לחשוב על איתן!

״דיוויד אמרתי לך, אני לא רוצה בן זוג״ ניסיתי לחייך. דיוויד מנסה לצאת איתי כל כך הרבה זמן ולפעמים אפילו הרגשתי שאני קצת מנצלת אותו. אבל אמרתי לו מההתחלה לגמרי בבירור שאני לא רוצה מערכת יחסים. ״אז לא נהיה ׳בני זוג׳. בואי נהיה חברים, אני אקח אותך לאכול, ולצאת... ונעשה גם את זה בין לבין״ הוא הידק את האחיזה שלו סביבי. נאנחתי שוב. ״דיוויד... אולי כדאי שנפסיק לעשות גם ׳את זה׳ ״ אמרתי כשנעמדתי והוא נעמד גם מיד. ״חכי לא״ הוא אמר תופס אותי. ״אני מצטער, אני לא אזכיר את זה יותר״ הוא אמר, ״אני לא רוצה לפגוע בך״ אמרתי לו כשהרגשתי ממש רע עם עצמי וזה בדיוק מה שחיפשתי לא להרגיש! ״מצטערת״ אמרתי ויצאתי מהספרייה. כן נהנתי איתו אבל תמיד כשהוא או כל גבר אחר חושבים שאנחנו יוצאים רק בגלל שהתנשקנו קצת אני ישר נרתעת. אני לא יודעת למה אני פשוט לא מוכנה לזה עכשיו. בא לי רק להנות, ומותר לי!

יצאתי החוצה והסתכלתי על השעון, מניחה שחדר האוכל לארוחת צהריים בטח נפתח והתחלתי ללכת לכיוונו. ״קיילי?״ שמעתי קול ממש מוכר והסתובבתי מיד. ״פיט??״ הייתי מופתעת. מה לעזאזל הוא עושה פה?? מיד התקרבתי אליו ונתתי לו חיבוק ענק. ואו! לא ראיתי אותו מאז... מאז איתן. מאז שאיתן ואני לא בקשר אז גם חברים שלו ואני לא בקשר, והבנתי את זה... זה היה לגמרי לגיטימי, הם חברים שלו ולא שלי. אבל היה לי ממש כיף לראות אותו פתאום. ״היי!״ אמרתי אחרי שחיבקתי אותו. ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי מופתעת והבנתי מיד שזאת הייתה שאלה מטומטמת. ״אני לומד פה! כבר שנה״ הוא חייך. לעזאזל, שכחתי כמה הוא יפה. ״וואו, לא היה לי מושג. מה אתה לומד?״ שאלתי אותו. הייתי בטוחה שהם כולם הולכים לקריירה מטורפת בדוגמנות או משחק או כל דבר כזה או אחר שלא כל כך מצריך לימודים באונברסיטה. ״את אולי קצת תופתעתי... אבל אני לומד ביולוגיה״ הרמתי גבות למרות שלא התכוונתי. ״כן אני יודע״ הוא צחק. ״פשוט הבנתי שאני לא רוצה יותר לדגמן.. הבנתי כמה באמת בא לי קריירה שמעניינת אותי ושאני בכלל לא במסלול שנכון לי״ הוא הסביר. ״וואו פיט איזה כיף לשמוע״ אמרתי לו בחיוך והוא חייך גם. ״אז מה איתך? טוב לראות אותך ככה״ הוא שאל. כמובן שהוא ידע על הסרטן, אני סיפרתי לו... כשהתקשרתי לו וסיפרתי לו על איתן ועל כמה אני מתוסכלת לגביו... ידעתי שהוא גם עדיין בקשר איתו, ושבטוח הוא ראה אותו מאז שהוא חזר כבר הרבה פעמים.. אבל זה בסדר, אני לגמרי במקום אחר. ״רוצה לבוא לאכול איתי ונדבר על זה שם?״ שאלתי מבינה שזה נושא כל כך כבד, הוא צחק והנהן והלכנו ביחד לקפיטריה. ״אז כן.. החלמתי כמו שאתה רואה״ צחקתי בזמן שהלכנו יחד והתחלנו לקחת אוכל. ״ואני יודעת שבטח כבר הבנת שהחלטתי בסוף לעשות לאיתן את מה שדיברתי איתך עליו.. אני פשוט אשמח לא לדבר על זה, או עליו״ צחקתי והוא לגמרי הבין. התיישבנו שנינו והתחלנו לדבר על המון דברים, השלמנו פער של כמעט שנתיים! הוא סיפר לי על בנות הזוג שהיו לו במהלך השנים, וסיפר לי מה קורה עם אמנדה אחותו שהמשיכה בקריירת הדוגמנות, אבל את זה כבר ידעתי... היא ממש הצליחה והייתה מפורסמת בהמון מקומות. היה לי כיף לדבר עם פיט, זה נתן לי תחושה טובה כאילו חזרתי קצת הביתה, אבל לא הביתה הביתה, הביתה לפעם... לאיתן. אבל מהר מאוד העפתי את ההרגשה הזאת כשהבנתי שאני כבר במקום אחר בחיים שלי וזה כנראה לא יחזור.