פרק 9:

5K 218 10
                                    




נסעתי לכיוון הבית של שירה, אם הבית שלה לא היה רשום על שמי יתכן שעכשיו היא הייתה נמצאת בביקורות והיו פותחים לה תיק, הילדה הזאת לא יציבה בכלל אבל אני אוהב אותה.
יצאתי מהמכונית ונכנסתי לבית שלה עם המפתח ששיכפלתי מבלי ידיעתה.
עליתי לקומה העליונה והיא ישבה על הספה בוכה דמעות כאשר המזגן ממשיך לפעול.

״לך מכאן,״
היא אמרה בעצב והתחילה ממש לבכות, הוצאתי את המזגן מהשקע והוא הפסיק לפעול.
״הוא מת, זה באשמתך״
היא קבעה ובתכלס היא צודקת, אבל למה שאני אתוודה בכך.
״הוא התאבד, יש הבדל״
עניתי בקול רגוע ונעים, התיישבתי לידה וחיבקתי אותה חזק.

״לקחו אותו לחקירה, כי מצאו אצלו סמים בבית הוא הסגיר אותך שירה,״
אמרתי לה בעצב ונשמתי את הריח הממכר שלה. החולצה שלי נרטבה מהדמעות שלה.
״יובל,״
היא אמרה בבכי והתרחקה ממני וניגבה את הדמעות.
״אל תכעס אלי,״
היא אמרה בבכי אבל נרגעה טיפה.
״אני לעולם לא יכעס עלייך״
אמרתי לה בביטחון וחיבקתי אותה, היא המשיכה לבכות, תינוקת שלי קטנה.

״יש פה גראס,״
היא לחשה לי בחשש ואני המשכתי לחבק אותה.
״המשטרה בטח בדרך,״
היא אמרה יותר בקול ובכתה. זה שבר אותי, שהיא בוכה בגלל איזה דפוק אחד, חבל שלא הפרדתי בניהם מהרגע הראשון שהוא דיבר לכיוונה.

״הם לא, טיפלתי בהכל יפה שלי״
אמרתי לה ברוגע והיא בכתה.
״אני מצטערת, צדקת,״
היא בכתה ולא הפסיקה לבכות, היא לא אמורה להתנצל, זה הכל אשמתי, לא הייתי צריך לתת לה ללכת ממני מההתחלה.
״אני מצטער, על הכל שירה, אני לא יכול בלעדייך, נעה תמיד שואלת עלייך, תחזרי בבקשה,״
אני אתן הכל בשביל שהיא תחזור אלי, תחזור לחיים שלי, לתת לי את האנרגיה ליום חדש. עד עכשיו נעה הביאה לי את האנרגיה להמשיך במה שאני עושה, אבל אני התרגלתי ששתיהן נותנות לי כל יום אנרגיה כפולה להמשיך לשמור עליהן ועל כל האימפריה.

״אני אוהב אותך,״
ואז שלושת המילים האלו יצא לי מהפה, לעולם לא חשבתי שאגיד אותם לאישה שהיא לא נעה. הריב העיקרי שלי ושל שירה היה שאני לא מספק לה את האהבה שהיא צריכה, זאת הפעם הראשונה שבאמת אמרתי לה את מה שאני מרגיש אליה, כנראה שהייתי צריך שהיא תחסר לי כדי שאבין כמה היא חשובה בשבילי וכמה אני אוהב אותה.
״אני אוהבת אותך,״
היא אמרה ברוגע וכבר לא בכתה, היא הייתה נראת מאושרת, שמחה שהבעתי את הרגשות שלי אליה. היא קירבה את הראש שלה אלי טיפה בחשש, אבל אני הצמדתי את הראש שלה לשלי ונישקתי אותה נשיקה שהתגעגעתי אליה כל כך.

נקודת מבט נעה:

״אימלה איזה בגדים מעלפים,״
מיתר אמרה מהופנטת לחולצה שחורה שיש לה כיס קטן בצד והיא ממש ארוכה, מגיעה עד האגן ויותר.
״ואפילו לא לבשת את זה עדיין, מה עובר עלייך ילדה?״
היא שאלה ברטוריות ואני ציחקקתי.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now