לבנות שממש קשה לקרוא הכל, אני רושמת סיכום בסוף הפרק, פשוט תקראו אותו יהיו שם את כל הפרטים החשובים להמשך...
״את פשוט מותק של דבר״
אליה צעק ואז יצא מגופי בדיוק כמו אתמול, גופי התכווץ, התקפל מעצמו.
״אני כבר חוזר״
הוא נשק לי ללחי ויצא מהחדר. משאיר את החוטים השחורים והעבים בחדר. רציתי לשרוף אותם ואת אליה ביחד איתם. אני לא רוצה לדעת איך הגוף שלי נראה, כמה סימנים, כמה צלקות. אבל זה לא משנה לי, כי הוא שוב אנס אותי. כבר לילה שני. ואני שותקת.
אני שוכבת מקופלת במיטה, והדמעות יוצאות. ממש שידור חוזר של אתמול בלילה, רק שהפעם כל הגוף שלי שורף מכאבים. הוא צלף בי עם החוטים האלו, עם החבלים הגדולים והעבים הללו. הם כואבים מאוד. כל הזמן שהיה בגופי, דאג לחזור ולהגיד ׳את נהנת׳ אבל, לא הבנתי למה, כי אני ממש לא נהנת. זהו סיוט בפני עצמו. אני רוצה למות, אני רוצה שהוא ימות. אין לי חשק לקום מהמיטה, להתלבש לפני שהוא חוזר ומי יודע מה יעשה בגופי עוד, מה הוא כבר יכול לעולל לי. הקטע הכי מפחיד, הוא שגם אבא שלי, האבא הביולוגי, רוני, השתמש ב׳צעצוע׳ שאליה הביא, כלפי אמא שלי. זה נוראי.
אני מרגישה אכזבה, כאילו אכזבתי את עצמי, את יובל, את טל, הם אמרו לי שהוא לא טיפוס יציב, אבל בכל זאת יובל סמך עליו, כי ידע את היכולות של אליה.
במיוחד אכזבתי את אמא שלי, כי היא קראה לי נעה, כדי שאני לא יהיה שפכה של הגבר, אלא שאני אחליט את ההחלטות לעצמי. אבל הנה, אני מוצאת את עצמי במצב שהגבר שולט בי, עושה בי כרצונו, כל מה שרק רצה לעשות, הוא עושה לי. ואני שותקת, נותנת להכל לקרות לי מול העיניים. משתפת פעולה. לפתע הטלפון שאליה הביא לי צילצל. זה היה יובל. נשמתי עמוק ולבשתי את תחתוני, ואז החזייה שלי כאשר אני מנסה להתגבר על הכאב העצום מהמכות שאליה הביא לי.
״הלו,״
עניתי בשקט. הייתי חסרת כוחות, כל כך עייפה. אבל ידעתי אם לא אענה ליובל הוא יתקשר שוב ושוב.
״רק רציתי לאחל לילה טוב. את נהנת שם?״
יובל היה נשמע חושש קצת, שאכעס עליו שהוא מתערב לי בחיים. איך גרמתי לדבר כזה לקרות?
״כ, כן״
עניתי בגימגום. היה קשה לי לדבר, הרגשתי חנוקה.
״התגעגעתי אלייך. ממש חסר לי שאת לא נמצאת כאן. אתם חוזרים בעוד חמישה ימים? אולי תקצרו קצת?״
אני מתחילה לחשוב מה יעברו עלי בחמישה ימים האלו, האם אני בכלל אשרוד אותם.
״באמת אולי נקצר. אני מתגעגת גם״
פתאום קולי יצא ברור.
״אז אני מקדים לכם את הטיסה לעוד יומים. בסדר?״
נשמתי לרווחה. רק יומים, רק עוד יומים.
״כן. אבל עכשיו״
שמחתי בתוכי. אני יודעת שהיומים האלו יהיו אכזריים, אבל לפחות הם לא חמישה ימים, כפי שתיכננו.
״הנה, רוני מעדכנת את הטייס. הטיסה לבוקר או לערב?״
זהו הרגע הכי מאושר שהיה לי ביומים האחרונים.
״לבוקר. שנהייה רעננים״
אמרתי נחושה בדעתי. כמה שפחות זמן עם איתו, הרבה יותר טוב.
״אז מחר יש לכם את מסיבת יום הולדת של שיינפלד. ואז למחרת בבוקר תחזרו.״
יובל סיכם ואני חייכתי. לא האמנתי שאחייך מאז שהוא אנס אותי.
YOU ARE READING
מסוכן בשבילך
Actionנעה האחות הקטנה של האיש המסוכן ביותר בעולם. היא בעיקר תמימה ולא מודעת לרמות שאחיה הגדול מסוגל להגיע. היא חיה עם אח שלה יובל בבית חלומות ענק, ביחד עם טל, האח הקטן של החבר הטוב ביותר של יובל. אבל כמו בחיים יש בעיות, כי בלעדיהן הכל היה משעמם. נעה מתחי...
