פרק 11

4.6K 219 21
                                    

״בואי נעקוב אחריו,״
אמרתי באושר שחשבתי על הרעיון המושלם בשביל להעביר את הלילה.
״את רצינית?״
מיתר שאלה בגיחוך מזלזל ואני הנהנתי במרץ.
״גם ככה נעלמה לנו העייפות״
התחלתי לשכנע אותה, להביא לה נימוקים למה אנחנו צריכה לעקוב אחרי אליה.

״אני חייבת לדעת מי הוא, בבקשה מיתר״
היא נאנחה וגיל כלה עיניים בפיהוק קטן.
״נו טוב,״
היא אמרה ביאוש ואני קפצתי מאושר בציחקוק.
״אבל איך תדעי איפה הוא? עם בית כזה נצטרך לחפש אותו עוד חודש״
היא התלוננה ואני ציחקקתי. זה פשוט מאוד למצוא אותו עם הטכנולוגיה של היום.

״צריך לעלות למשרד של יובל, לפתוח את המצלמות אבטחה, להעביר בעזרת דיסק און קי את כל המצלמות לטלפון שלי ואז זה קלי קלות״
הסברתי בגאווה למיתר שנראתה קצת מוטרדת.
״ואני חשבתי שאת הילדה הטובה מבין שנינו״

יצאנו מחדרי ונכנסנו למעלית כאשר אנחנו לבושות בפיג׳מות ואנרגטיות יותר מתמיד. המעלית נפתחה בקומה שבו נמצא המשרד של יובל, האורות היו כבויים.
הדלקתי פנס בטלפון ולקחתי את מיתר ישר למשרד של יובל.
ניסיתי לפתוח את הדלת אך זה היה כושל, היא הייתה נעולה.
״טוב עזבי בואי נחזור לחדר, גם ככה מאוחר ומחר יש בית ספר״, ״ידעתי, יש סיסמא״
קטעתי את מיתר בזמן שהיא לא הפסיקה לדבר ולהתלונן.

״מה התאריך של יובל,״
מילמלתי לעצמי. על בטוח הוא שם את תארים היום הולדת שלו, או את התאריך שבו הוא הצליח לעזוב את הבית בשלום. הקלדתי את התאריך של יובל והדלת לא נפתחה.
״צפוי מידי שהוא ישים את התאריך שלו, הוא בטח הכניס את התאריך של מישהו שקרוב אליו, אבל האוייבים שלו לא יחשבו עליו״
מיתר אמרה בהיגיון. יובל תמיד לא צפוי, הוא מפתיע אותי כל פעם מחדש.

״אולי של אבא,״
אמרתי בבילבול.
״לא אבל הוא לא אהב אותו״
קטלתי את עצמי ומיתר חייכה אלי.
״איזה סתומות אנחנו,״
מיתר אמרה בציחקוק ואני הסתכלתי עליה בבילבול.

״מה התאריך של חברה שלו?״
מיתר שאלה אותי. לא מאמינה שיובל ישים את התאריך של שירה, אבל מה כבר יש לי להפסיד. הקלדתי את התאריך של שירה והדלת נפתחה מבלי שבכלל נגעתי בה.
״יש,״
מיתר הביאה לי כיף ונכנסנו אל המשרד בהתרגשות.

״מה עכשיו?״
מיתר שאלה אותי ואני התקדמתי אל המחשב, הדלקתי אותו ופתחתי את התיקיה שבה נמצא כל המצלמות, אבל לפתע נשמע צליל והופיע לי קובץ שבו מבקשים סיסמא.
״לכל דבר הוא שם סיסמא״
מיתר אמרה באנחה ואני ציחקקתי.

״טוב, על בטוח זה התאריך שלה שוב״
מיתר אמרה בטוחה בעצמה. למרות שאני יודעת שיובל לא ישים את אותו סיסמא אבל עדיין סתם ניסיתי מבלי לחשוב יותר מידי.
הקלדתי שוב את התאריך של שירה, מזל שחגגנו לה ביחד יום הולדת, רק ככה אני זוכרת אותו.
המסך נפתח והופיע בפנינו כל המצלמות, אני הופתעתי מאוד ומיתר צעקה, ״יש,״
לפתע כל האורות במשרד נדלקו על דעת עצמן, ועל מסך המחשב הופיע איקס גדול, התחילה להישמע אזעקה ואני הסתכלתי מפוחדת על מיתר.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now