מסוכן בשבילך

פרק 1:

״נעה, בלי שטויות, למה הוא לא בא לי טוב בכלל״
אחי יובל קבע, אני רק הנהנתי כמו ילדה טובה, לקחתי את הכסף וחיבקתי אותו באהבה.
סוף סוף, כבר יומים אני יושבת על יובל שיתן לי לצאת עם אמיר ידיד שלי עוד מהגן, אח שלי יותר מידי קשה בקטע הזה, וגם אפשר להבין אותו, הוא דמות אב שלא הייתה לי לעולם, בעצם, הוא ההורים שלי, המשפחה היחידה שיש לי, הוא הכל בישבילי, אין לי עוד מישהו אחר ממנו.
״אתה האח הכי טוב בעולם״
אמרתי בחיוך ונשקתי ללחי שלו, אני יודעת שהוא לא אוהב את אמיר כל כך, כבר מהגן אחי היה מתסכסך עם אמיר ואני זאת שעמדתי בין שניהם, הגורם לכך ששניהם לא נמצאים בקבר כי הם עוד יכולים להרוג אחד את השני.
אני ואמיר הולכים לגלידריה הכי טובה בעיר, יש שם את הגלידה הכי טעימה שאכלתי בכל חיי, כל יום שישי אני ויובל אחי הולכים אלייה אחרי ארוחת שישי, אבל הפעם זה שונה, היום יום שלישי ואני הולכת לאכול גלידה, ועוד עם אמיר, תמיד שהלכתי לאמיר יובל התעצבן עלי, ואמר שהוא ילד מפגר שלא לרמה שלי, אבל אני לא לוקחת את אמיר בתור חבר, אלא בתור ידיד, חבר ילדות כזה שאני לא מתביישת ממנו כלל.

״ידוע״
יובל אמר בחיוך גאה שחשף את שיניו הלבנות והנוצצות, אני מתרגשת לספר לאמיר שאני כן יכולה ללכת איתו ועם כמה חברים שלו לגלידריה.
״נעה״
יובל אמר בהזהרה וגילגלתי את עיני.
״בלי מגע, בלי עיניים ובלי בתים״
אמרתי בזילזול, אני כבר זוכרת בעל פה את התנאים שלו שהוא מסכים לי לצאת, הוא לא רוצה מגע עם גברים, לא מעוניין שאני יעשה עיניים לאנשים, וכמובן שלא אגיע לבתים של בנים אחרים, ואת כל אלו כבר עשיתי, לפני שהורי מתו.
״אני לא אבא ואמא, אז זאת ההזדמנות האחרונה שלך״
הוא הזהיר והנהנתי.

לפני חמש שנים הורי נרצחו, בקטטה שהייתה בעיר, אני הייתי בת שתיים עשרה ובמקום להיפרד מהיסודי, נפרדתי לשלום מהורי.
אחי יובל היום בן עשרים וחמש, לפי מה שהוא אומר, וכל מה שקורה בבית שלנו הוא האיש הכי חזק בעולם התחתון, שהורי נרצחו הוא כבר היה מקושר עם כל העולם התחתון כך שמאז הוא מחזיק אותנו מבחינה כלכלית. אחי סיפר לי שהוא לא אהב את אמא ואבא, שתמיד הם הורידו אותו, אבא שלי כן התעסק בעולם הפשע, אבל היו לו המון חובות, תמיד באו לבית שלנו אנשים מפותחים בשרירים שלהם יותר מידי ומדברים עם אבי. אח שלי תמיד היה מרחיק אותי ככל שיכל מאבי, אם זה היה באחריותו הוא היה לוקח אותי לגור איתו, אבל אימי לא הסכימה וגם אני לא יכולתי להשאיר את אמא שלי לבד בבית. היו פעמים שאבא שלי לא היה מגיע לבית כמה ימים עד שאחי היה מחזיר אותו, לפי מה שאמא סיפרה לי הם יצאו לטיול, אבל לא הייתי עד כדי כך סתומה וידעתי שאבא שלי הסתבך ויובל הציל אותו וכמו שאחי אומר, ׳מי שלא דואג לקרובים לו, לא יצליח בחיים׳.
לכן יובל דואג לי, ושומר עלי.
אבל אני לא אשקר, לחיות עם אח שמחזיק את כל העולם התחתון בידים שלו, זה לא פשוט. תמיד יש שומרים בבית, אח שלי תמיד בבפגישות ורק בבוקר אני והוא מדברים ממש, רוב החברות שלי מפחדות לבוא אלי, יש המון בנים שלא מדברים איתי רק בגלל אחי, לכל מקום שאני הולכת יש שומרים סמויים שבאים איתי. היה גם מקרה שמישהו ניגש אלי ושאל אותי שאלות, הוא היה נראה דווקא חמוד, אבל מסתבר שהוא אויב של יובל. אני זוכרת שיובל התחרפן ולא נתן לי לצאת מהבית שבוע שלם לאחר מכן, זה היה נורא.
בכללי יובל מאוד אובססיבי לגבי, הוא שומר עלי יותר מעצמו. בקטע שכל שעתיים הוא שולח לי הודעה איפה אני, או אם זה השומרים שהוא הצמיד לי, עד כדי כך שלפני שנה יובל הכניס לכיתה שלי מרגל שהתחזה לילד חדש בכדי לראות שהכל בסדר איתי. אבל אני אוהבת את יובל, גם אם לפעמים הוא לא נותן לי מרחב, או מעיק עלי יותר מידי, אני אוהבת אותו כי בלעדיו עכשיו הייתי נמצאת באיזו פנימייה של יתומים עם המון בעיות נפשיות.