פרק 35:

3.2K 220 58
                                    

תמיד בשבת יש לי זמן פנוי... אז שני פרקים ביום אחד מגיע לכולנו אחרי התקופה שלא הייתי פעילה.... והשיר מתחבר לפרק עצמו ולרגשות של נעה.

---

״היה נחמד לא?״
טל שאל אותי כאשר היינו בדרך לביתי. חזרנו עכשיו מבית הספר, כי טל החזיר את כל מי שלקחנו איתנו לאוטו של גיא. הם בדקו מה הבעיה ותיקנו את התקלה. הם נסעו לדרכם ואנחנו עכשיו נוסעים לבית שלי, כדי שאני אלך לנוח קצת. וטל רוצה לבקר את כינר ולראות את אחיין שלו.
״כן היה סבבה, למרות שהיו רגעים שהרגשתי לא קשורה. אבל בסדר לאט לאט״
אמרתי בטוחה בעצמי וטל פנה לרחוב בו הבית שלי נמצא.
״סיימנו עם הכל אה?״
טל שאל ברוגע ויכולתי לשמוע את האושר שהוא מרגיש לפי הגישה שבה אמר לי את המשפט.
״כן, עכשיו נשאר רק המסיבת סיום, והנשף וכל האירועים של סוף השנה״
אמרתי בליגלוג.

״טוב נדבר,״
טל אמר ונשק לשפתי כאשר עצר מול הבית שלי.
״תמסור לכינר דש,״
אמרתי ויצאתי מהמכונית שלו. טל נסע ואני בדיוק קלטתי מכונית שחורה, גדולה וחדשה בחנייה של הבית שלי.
נבהלתי ממש, הלב שלי החל לפאום וניסיתי להירגע, אבל זה היה כושל. אני כל כך מפחדת כשאני רואה את המכוניות החדשות והיקרות האלו. ישר יובל עולה לי לראש כי אני יודעת שלו יש את כל המכוניות היקרות האלו.
נשמתי עמוק ופתחתי את דלת ביתי.

״כל כך הרבה זמן שלא דיברנו נעה״
ידעתי שהוא יהיה כאן, לפי המכונית. עכשיו אני גם בטוחה שכל פעם שראיתי מכונית יקרה ונקייה זה היה של יובל, אלה היו שומרים שלו, ואני לא סתם חשדתי כמו שטל טען.
״צא לי מהבית״
אמרתי בקול רם כדי להיות ברורה ונכנסתי לבית כרגיל, מתעלמת מקיומו.
״ככה את מתייחסת למי שגידל אותך?״
יובל שאל אותי בזילזול ואני גילגלתי עיניים.
״הייתי מעדיפה לגדול בפנימיה בידיעה שיש לי אמא שנמצאת בעולם, מאשר לחיות איתך, בשקר״
אמרתי בפשטות והייתי אדישה כלפי יובל, בדיוק כמו שהוא אדיש אלי.

״עכשיו צא לי מהבית או שאני צועקת שאתה מטריד אותי, השכנה ליד מאוד דאגנית״
קבעתי ברגוע והתחלתי ללכת לכיוון הסלון כדי לציין שאני לא מתייחסת ליובל, אבל כאשר עברתי לידו הוא אחז בידי ומשך אותי חזק, כך שעמדתי מולו באי רצון.
״את תקשיבי לי עכשיו ולא תשימי עלי פס״
יובל הרים את קולו בנוקשות ולא עזב את ידי.
״את עכשיו אוספת את כל הדברים שלך וחוזרת איתי לבית״
יובל המשיך לדבר בקול רם.
״אני כבר בבית״
אמרתי ומשכתי את ידי מידו, אבל לא הצלחתי, הוא החזיק אותי חזק מידי בשביל שאני אצליח להשתחרר מידו.

״תעזוב אותי יובל, אני לא חייבת לך כלום ואתה לא לי אז תעזוב אותי״
חזרתי על עצמי מספר פעמים ברוגז.
״את חייבת לי מלא נעה, אבל אני לא רוצה שתביאי לי משהו. אני רק רוצה שתפסיקי להתנהג כמו ילדה. ואת ממש לא מתגייסת לצבא״
לפתע הוא הכניס את עניין הצבא לנושאי השיחה שלנו.
״איך אתה,״
אמרתי לעצמי.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now