מסוכן בשבילך

פרק 24:

השמלה שנעה לא רצתה ללבוש בחנות בפרק הקודם...🙄

״מה נעה?״
הקול של יובל נשמע מיואש במיוחד. פתחתי את דלת משרדו באיטיות, עדיין חושבת איך לפייס בנינו.
היום שבת בבוקר, אתמול בערב אחרי הנשיקה שלי ושל טל, אכלתי איתו ודיברנו פשוט על הכל והכי מצחיק שלא היה בנינו רגעים מביכים אחרי הנשיקה, זה היה פשוט טבעי והכל זרם מעצמו, וגם נרדמתי איתו במיטה, אבל הוא הלך באמצע הלילה כך שאף אחד לא יודע מזה. אני ויובל לא דיברנו עד עכשיו, גם לא דיברתי עם שירה מאז הוויכוח אתמול.
״אני מצטערת, אני יודעת שאני כל פעם עושה את זה מחדש אבל הפעם אני באמת מצטערת״
אמרתי בשקט ונעמדתי בפתח הדלת כאשר יובל מסתכל עלי ומחכה שאמשיך לדבר.
״הבנתי שאני צריכה להתלבש מכובד כי זה לא יהיה רלוונטי אם אגיע בפיג׳מה למרות שזה נוח״
ציינתי בביטחון והתקדמתי יותר לכיוון יובל.
״אני אלבש שמלה ולא אשגע אותך יותר או אטריד אותך״
הבטחתי לו, אבל היה נראה שלא כל כך מעניין אותו מדברי.
״עוד משהו?״
יובל שאל בקשיחות. ידעתי, זה היה כל כך צפוי שהוא ממש עצבני עלי ולא יסלח לי רק כי ביקשתי סליחה.
״לא,״
עניתי מבלי רגש והסותבבתי לכיוון היציאה.
״נהדר, עכשיו אין לך אפשרות ללבוש בגדים נורמאלים כי הרסת אותם לחלוטין, אז זה כבר בעיה שלך״
אין לי מושג איך הוא כבר יודע על הבגדים שגזרתי למרות שזה לא הגיוני כי החבאתי אותם ממש טוב.
״כדאי שתישארי בחדרך, תלמדי לבגרות בהיסטוריה ולמתכונת שיש לך במתמטיקה שבוע הבא. אל תטרחי לעלות לחדר אוכל, אני אדאג שיגיעו לך לחדר ארוחות מסודרות״
הוא מעניש אותי, בכך שהוא מתנהג אלי באדישות וסוגר אותי בחדר.
״את יכולה לחזור ללמוד עכשיו״
יצאתי מהמשרד שלו בנשימה עמוקה. אני יודעת שהוא סתם עצבני, הוא עדיין לא נרגע ממני וזה הכל, אבל הכל טוב, הכל יהיה טוב.

״טל בוקר טוב, מתי הלכת מהחדרי אתמול בלילה?״
שאלתי את טל שבדיוק יצא מהמעלית לכיוון המשרד של יובל, כאשר התקרבתי אליו במטרה שיביא לי חיבוק או שידבר איתי קצת על יובל שעדיין לא השלים איתי.
״היי נעה,״
זה היה מוזר לגמרי, הכי מוזר זה שאני התקדמתי אליו במטרה להתחבק והכי מוזר זה שהתחבקנו, כל הקטע הזה שנהיינו זוג כביכול, היה מוזר מאוד ומביך, אתמול הכל היה בסדר אבל עכשיו שאני רואה אותו אחרי אתמול זה מרגיש לי מאוד לא טבעי.
״הלכתי בחמש כזה. מה השלמתם?״
טל שאל אותי ואני הנדתי את הראש לשלילה, טל קירב אותי אליו ונשק לשפתי, הסיטואציה הזאת הייתה כל כך מוזרה.
״לא נורא תני לו כמה ימים והוא ירגע״
טל הסביר ואני סכמתי איתו בכך שהנהנתי לחיוב.
״הוא אמר שאני אלמד בחדר עכשיו ושיגיעו לי ארוחות לחדר, בקיצור הוא מעניש אותי ולא מתייחס אלי בכלל״
גילגלתי עיניים וטל נשק שנית לשפתי. ואז קרה דבר מביך במיוחד, אחרי הנשיקונת שטל הביא לי, ראיתי שטל מסתכל על משהו, הסתובבתי ויובל עמד שם מסתכל עלינו. זה באמת היה מביך, יובל אחי הגדול שהוא שומר עלי כמו לא יודעת מה פתאום רואה אותי מתנשקת מולו.