פרק 19:

4.3K 188 6
                                    



״מה זה המזוודה הזאת?״
יובל שאל אותי שנכנס לחדר הישן שלי.
״אני שמעתי אותך, הבנתי מה אתה רוצה״
אמרתי וכבר הדמעות עלו לעיניים שלי.
״אני אלך אל תדאג, ככה אני לא אעשה לך עוד שטויות״
אמרתי בריגוש שנעלם בכמה שניות. אני לא רוצה להיות מעיקה בחיים שלו, הוא רק אחי הגדול.

״נעה עשית סלט,״
יובל אמר בגיחוך. אני יודעת שהוא מאוכזב ממני בגלל המעשה שעשיתי, אני הרמתי יד על מורה זה מעשה חמור מאוד.
״תודה על כל הזמן שגידלת אותי, אני ממש אוהבת אותך ואני מבינה שאתה לא רוצה שאגור איתך יותר, זה בסדר״
אני באמת מבינה למה הוא רוצה לגרש אותי, אין מה לעשות זה פוגע ממש אבל אני חייבת לשאת בתוצאות של המעשים שלי.
״אני אתחיל לעבוד ואז אקנה לי בגדים חדשים ככה שאני אוכל להחזיר לך את כל הבגדים שקנית לי״
כבר חשבתי על הכל. אחרי שבכיתי יום שלם, ידעתי שאני צריכה להתנצל בפני יובל, שמעתי אותו מדבר שירה, הוא אמר שאני שואבת ממנו המון כוחות וכבר הבנתי שהוא רוצה לגרש אותי, חצי שעה בכיתי, אבל הבנתי שאין מה לעשות ואלו החיים. אני אגור אצל מיתר עד שיהיה לי מספיק כסף לדירה משלי ואם היא לא תסכים אני אגור ברחוב, אתחיל לעבוד ואחזיר ליובל על כל השנים שגידל אותי.

״אני אנסה להחזיר לך את הכל בקדם,״
יצאות לי דמעות מבלי שרציתי והתחלתי ללכת עם המזוודה לכיוון היציאה, מסתכלת על החדר ומעריכה כל פריט קטנטן בו.
״תעצרי משוגעת״
יובל קבע ואני עצרתי במקומי, זה המעט שאני יכולה לעשות אחרי כל החמש שנים האלו שהוא גידל אותי.
״אני בחיים לא אעזוב אותך, גם שתתחתני ושיהיו לך ילדים אני איהיה קרוב אליך שאת כבר תצעקי עלי מרוב עצבים״
הסתובבתי אל יובל בפרצוף מלא בדמעות.
״אני לא יודע מה שמעת, כי אני בחיים לא אוותר עלייך״
הייתי בטוחה שהוא סתם מדבר שטויות.
״אתה לא סובל אותי בגלל מה שעשיתי?״
שאלתי בחשש.

״ממש לא, את עשית את המעשה הנכון, הגנת על טל, את חברה נפלאה. נכון את חצית את הגבול בכך שהרמת יד על המורה, אבל הייתה לך סיבה, עמדת על שלך ואני גאה בך״
יובל גאה בי, הוא בחיים לא אמר שהוא גאה בי.
״אני כן כועס כי עשית מעשה חמור, יהיו לזה השלכות, שלא יהיה בילבולים״
הייתי קצת בהלם כי לפי מה שאני שמעתי מהשיחה שלו עם שירה זה ממש לא היה ככה.
״אני לא מייאשת אותך ושואבת ממך המון זמן?״
יובל חייך אלי חיוך קטנטן.
״את כן, אבל זה בסדר כי אני מגדל אותך וזה רלוונטי שתקחי ממני צומת לב, זה חלק מהחינוך שאת מקבלת ממני ואני אוהב שאת מוצאיה אותי מהעבודה בשבילך״
ציחקקתי כי יובל פתח את הידיים שלו וחיכה לחיבוק.
״עכשיו בואי לחיבוק אחים גדול״
רצתי אליו עם המון דמעות ונתתי לו את החיבוק הכי גדול שיכול להיות. הדמעות יצאו מבלי שרציתי וכל החולצה שלו התרטבה. אני אוהבת את יובל, לא יכולתי לבקש עוד אח גדול כמוהו.
״אני אוהב אותך הכי בעולם״
הוא אמר לי בגאווה.
״גם אני אותך״
והבאתי לו שתי נשיקות קטנות בלחי.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now