פרק 43:

2.8K 212 52
                                    


חזרנו לבית מלון, אחרי נסיעה שקטה במיוחד. אני מבינה למה הוא כועס, אבל זאת לא אשמתי, לא אשמתי שאני עניינתי את שיינפלד יותר ממנו. בכל מקרה, אני לא מתכוונת להרגיז אותו יותר מידי.
נכנסנו לחדר, שתיקה הייתה בנינו. היה מתח, יכולתי להרגיש שהוא עצבני, ממש עצבני. 

שיינפלד ממש אהב אותי, ראיתי איך העיניים שלו השתנו בשניה שאמרתי ׳גדליה׳, הרי הוא רוצה קשרים ואני, האחות הקטנה של אחד האנשים המצליחים בעולם, מה רע לו? כלום לא רע, הוא רק פירגן לי והתייחס רק אלי, במקום לדבר עם אליה ולסגור איתו עוד עיסקאות. אני ידעתי לא להזכיר את השם משפחה שלי, תמיד טל אמר לי ׳אל תדברי על המשפחה׳, כי לא אהב שנכנסים לנו לכיס הפרטי או שמתחילים לפחד. לעומת טל, יובל התגאה בשם משפחה, הוא לרגע לא פחד לדבר על השם משפחה ׳גדליה׳ כי מבחינתו, הוא מקבל כוח ברגע שאנשים שומעים את השם משפחה.

יובל תמיד מופיע בחדשות, כל ערב וערב על מקרה שונה, אני כבר לא עוקבת. אני חושבת שגם יובל לא, אבל אני זוכרת שפעם דיברו על רצח והזכירו את השם של יובל בחדשות, אמרו שהוא אחד החשודים, למרות, שלפי מה שהבנתי מיובל ׳המשטרה בכיס הקטן שלי׳ אז אני לא דואגת. בכל מקרה, אני יודעת שהכתבה על הרצח התפרסמה, יובל התחרפן, המזכירה שלו לא ידעה מה לעשות. אני? אני פשוט צפיתי רק יומים אחר כך בכתבה מהטלפון כדי להבין על מה כל הרעש שיובל עשה באמצע ארוחת ערב.

אני פחדתי שהבנתי שיובל מעורב ברצח, גם יום למחרת יובל ומיכאל לא נתנו לי ולטל לצאת מהבית, היו מלא כתבים מסביב לבית שלנו וגם כי יובל פחד שיעירו לנו משהו בבית הספר, הוא ידע שאני רגישה. למרות הפחד הגדול מהעובדה שיובל מעורב ברצח, לא אמרתי לו משהו על המקרה, גם לא כעסתי או ביקשתי שיפסיק לעבוד בעולם המסוכן הזה, כי היה לו מספיק על הראש באותם ימים, לא רציתי להכביד.

בכל מקרה, אליה כועס עלי ממש, בחיים לא נתקלתי במצב בו בן אדם כועס עלי בגלל שקיבלתי יותר מידי יחס, בעצם, אולי לא הייתי בסיטואציה מהסוג הזה, כי בחיים לא נתנו לי יחס. רק יובל נתן, או טל, מיכאל ושירה. שם היחס נגמר. היום אף אחד מהאנשים האלו לא מתעניין מספיק, טל כבר לא מתייחס אלי, שירה כבר לא נמצאת בבית בגלל שהיא ויובל נפרדו, למיכאל יש המון עיסוקים בגלל התינוק שנולד לו, ויובל? את יובל אני לא מאשימה, כי אני הרסתי את היחס שלו כלפי, את הצומת לב המוגברת שנתן לי, אני חושבת שהבהרתי לו יותר מידי שאני רוצה שיפסיק לדאוג לי, כי עכשיו אני לא מרגישה שהוא דואג לי.

״תשמח קצת, הצלחת, סגרת עסקה״
אמרתי בחיוך לאליה כדי לנסות להרגיע אותו קצת.
אבל הוא לא ענה לי, פשוט המשיך בשתיקה.
ניגשתי למראה והתחלתי להוריד את האיפור, כל הערב חיכיתי לרגע בו הוריד את האיפור המציק הזה.
לפתע אליה נצמד אלי מאחורה והרגשתי את האיבר שלו נוגע בי.
״אליה, מה?״
שאלתי בחשש אבל ידיו של אליה עטפו אותי והגיעו עד לחזה.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now