מסוכן בשבילך

פרק 12

12

״למה את בהלבשה תחתונה?״
אמרתי בעייפות שקמתי וראיתי את מיתר עומדת מולי עם תחתון וחזייה.
״היה מדהים, מה לא שמעת?״
לא הבנתי למה היא מתכוונת, אבל רק הרגע התעוררתי אז מן הסתם אני מתה מעייפות ולא באמת מפוקסת.
״ואל תדאגי לקחנו קונדום, טל טוען שהוא לא רוצה להיות אבא בגיל צעיר כמו אח שלו״
למיתר יש גוף אלוהי, הלוואי עלי הגוף שלה, כל מה שיש לי זה יריכיים מובלטים וחזה קטן, שאני אומרת קטן אני מתכוונת לפלטה של שבת.

״מה קונדום?"
ממצב שכיבה עברתי למצב ישיבה, בוחנת בקנאה את הגוף של מיתר, היא צריכה להיות דוגמנית.
״אני וטל עשינו, את יודעת״
היא אמרה כמובן מאליו. ברגע זה קיבלתי צביטה חדה בלב, העיקר טל משחק אותה שהוא לא כל כך אוהב את מיתר.
״רגע, על המיטה שלי?״
באותו שניה התעוררתי לחלוטין הייתי ערנית כמו שלא הייתי מעולם. המיטה שלי מלאה בכל הזרעים שלהם, בכל ההפרשות שיוצאות בזמן שהם נמצאים אחד בשני. לא יודעת, המיטה שלי, הפרטית שלי, הם עשו עליה אהבה ואני אמורה לישון על זה היום.

״אל תדאגי החליפו כבר מצעים ודרך אגב זאת לא פעם ראשונה״
מיתר הייתה בטוחה בעצמה, הרגישה מאוד בנוח להיות מולי בהלבשה תחתונה מאוד סקסית וגם לדבר לידי בצורה כזאת פתוחה.
״מה השעה בכלל?״
ניסיתי להעביר נושא, לא רציתי לשמוע עוד על הסקס שלהם, אם כל הכבוד לראות אותם מתנשקים עושה לי רע אז גם לשמוע איך הם שכבו, זה כבר להיות חולה.

״ארבע וחצי, אני ערה כבר מאחד עשרה״
עצבן אותי שהיא הייתה כל כך פתוחה, לפתע הרגשתי שאני נמצאת אצלה בבית ולא היא אצלי, זה היה הרגשה מוזרה.
״ואוי, יובל אמור להגיע עוד כמה שעות״
ניסיתי לרמוז לה שהיא צריכה לחזור לבית ולעזוב אותי ואת הנפש שלי, אבל הייתה לי הרגשה שהיא לא אחת שמבינה רמזים כמו שצריך.

״נהדר נכין להם ארוחה,״
היא אמרה בחיוך ויצאה מהחדר הזמני של טל. ממש זה מה שחסר לי, שיובל יצחק על האוכל שאני לא יודעת להכין, או על החוסר טאקט שיש למיתר ובמיוחד בגלל שאני מרגישה אחראית עליה.
עשיתי את אירגוני הבוקר שלי ונזכרתי שעוד כמה ימים יש לי בגרות בהיסטוריה, בנוסף עלה לי גם תירוץ איך אני אגרום למיתר לחזור לבית שלה ולהשאיר אותי ואת טל רבים כמו שאני רגילה ואוהבת.

״טולי,״
מיתר צעקה כמו מטורפת. אני בחיים לא צעקתי ככה במסדרונות בבית הזה, יש פה מלאה אנשים תמיד וכי זה לא נעים לשמוע אנשים צועקים, היא כל כך מלאת ביטחון.
״הפרענו לך לישון?״
טל שאל אותי בהיסוס והיה נראה גאה בעצמו יותר מאי פעם. התיישבתי לאכול ארוחת בוקר שטל ומיתר מולי מחכים שאסיים.
״איזה ישנה כמו תינוק,״
מיתר ציחקקה וטל הסתכל עלי במבט שואל. אין לי כוח אליו עכשיו, או לכל בן אדם אחר.
״מיתר מתי את חוזרת לבית שלך?״
טל אמר בביטחון שאופייני לו והדגיש את המילים האחרונות. אהבתי אותו כמו שלא אהבתי בחיים ברגע זה.