פרק 28:

3.8K 208 7
                                    

נקודת מבט של נעה:

״בוקר טוב יפה״
טל אמר לי כאשר פתחתי את עיני והופתעתי לראות אותו שוכב לידי בלי חולצה. אני חושבת שלא יצא לי לראות את הגופה של טל משהיינו בני עשר, שיובל לקח אותנו לבריכה. מאז היא הוחלפה בריבועים ושרירים בזרועות.
״בוקר אור,״
אמרתי בחיוך מאושר והוא נשק לשפתי. מיום ליום אני יותר ויותר מתחילה לאהוב אותו ולהתרגל לקיום שלו.
״יש לך עוד יומים בגרות בהיסטוריה, אבל את יודעת מה עוד יש לך?״
טל שאל במרץ ואני נאנחתי.
לא קמתי יומים מהמיטה, טל ויובל לקחו קצת יותר מידי רציני את העובדה שאני צריכה לנוח יומים, הם ממש לא נתנו לי לקום מהמיטה.
״מישהו שכבר עשה את הבגרות,״
טל אמר בביטחון ובגאווה. צחקתי צחוק מתגלגל וחייכתי אליו בנחת.
״אתה מתכוון לרמות אדון טל?״
שאלתי בקול ממזרי וטל הרים את גבותיו באנחה.
״משהו בכיוון גברתי״
הוא ענה לי באותה נימה שבה אני דיברתי אליו ולאחר מכן פשוט התחלנו לצחוק כמו שני ילדים שלא מבינים כלום.

״שנתחיל בטקס?״
טל אמר בגאווה ואני הושטתי לו את היד בריגוש.
״יומים אני מחכה לרגע הזה,״
אמרתי בחיוך ואז מבלי ששמתי לב טל הוציא את האינפוזיה מידי ולאחר מכן שׂם נייר כדי לעצור את טיפת הדם הקטנטנה שיצאה.
״טל תציל אותי יוצא לי דם,״
צעקתי בדרמתיות צינית וטל הסתכל עלי מופתע.
״ואוי ואוי, מה אני אעשה למענך?״
טל אמר בציניות ואז עצמתי את עיני כחלק מהמחזה.
״אני עומדת למות, טיפת דם יצאה מגופי. תנשים אותי מהר, כדי שלא אמות״
צעקתי שנית בדרמתיות ושׂמתי את ידי על המצח כדי להמחיש את ׳הכאב׳.

״לא מיאמור, רק אל תלכי״
טל אמר בדרמתיות ואז נשק לשפתי באהבה רבה.
״צר לי לבשׂר, אבל אהובתך מתה״
אמרתי בציחקוק וקפצתי על טל, כך ששכבתי עליו. היינו כמו שני זוג ילדים שפשוט מנסים להיות שחקנים אבל כל כך גרועים מידי בשביל להופיע.
״לאאא, רק לא זה״
טל צעק ואז החל לדגדג אותי כמו מטורף.
״טל די,״
לא יכולתי להפסיק לצחוק, עד שפשוט טל הפסיק והצמיד את שפתיו לשלי, כך ששנינו התנשקנו ממש כמו בסרטים.

הקשר ביני לבין טל הוא לא דביקי, גם לא דרמתי, אנחנו יותר צוחקים ויש לנו בדיחות פרטיות עוד מהילדות שרק אני והוא נבין. ברגעים רציניים אנחנו פשוט לא יודעים איך להתנהג, כמו שלא מזמן הוא הוא נישק אותי בפתאומיות ואני דחיתי אותו, למחרת פשוט שתקנו כמו ילדים קטנים, רק לאחר מכן טל לקח אומץ ויישר את היחסים בנינו, אבל גם זה היה במלא מבוכה וחוסר תקשור. אנחנו מבינים אחד את השני רק בצחוק, אם אני עצובה הוא לא ינסה להזדהות איתי, הוא ינסה להצחיק אותי גם אם זה אומר לדגדג אותי עד שאני אמות.

״אני אוהבת אותך,״
אני לא חושבת שזה מוקדם מידי להראות לו את הרגשות שלי, אני מכירה אותו מאז שאני זוכרת את עצמי ותמיד אהבנו אחד את השני אבל פשוט התכחשנו לרגשות שלנו בעזרת המון ריבים וויכוחים חסרי טעם. למרות שאנחנו רק כמה ימים ביחד, אני מרגישה שאנחנו שנים ביחד, כי אני באמת נמצאת איתו שנים.
״גם אני אותך,״
הוא אמר לי בחיוך רגוע ואז שמענו מהחלון נביחות של כלב.
״זה מזכיר לי את בוני,״
טל אמר כאשר שנינו הסתכלנו על החלון וראינו מרחוק כלב גדול.
״ואוייי, בוני, אני זוכרת שלא רציתי לחזור הביתה רק בגללו״
איזה נוסטלגיה ישנה.
שעוד היינו בני שבע, שנינו רק סיימנו כיתה א׳ ואז אבא של טל הגיע לאסוף אותנו שבאוטו היה ארגז, טל היה כל כך סקרן לפתוח אותו אבל אבא שלו לא נתן עד שהגענו לביתם.
מרוב שאני וטל היינו סקרנים, בשנייה שאבא של טל עצר את המכונית שנינו קפצנו לבגאז ופתחנו את הארגז.
ואז קרה הדבר הכי מקסים בילדות שלי ושלו, קפצה עלינו כלבה. היא הייתה מדהימה עד כדי כך שלא רציתי ללכת עם יובל לבית. הייתי מגיע אליהם בשבע בבוקר ואני וטל היינו יוצאים לטיול עם הכלבה כל יום, ומיכאל היה צריך להיסחב איתנו כי אימו לא הסכימה לשנינו לטייל לבד בעיר.
זה היה חודש אחד בו אני וטל ממש הסתדרנו, יובל אמר שבזכות בוני אנחנו נהייה חברים אבל אני וטל דאגנו היטב להסביר לו שזה מגעיל בנים ובנות ביחד.
אני לא זוכרת מה קרה עם בוני בדיוק אבל אני יודעת שאחרי חודש אבא שלי לא הסכים לי לצאת יותר מהבית מוקדם כל כך, אני אפילו לא יודעת למה הוא אסר עלי לצאת.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now