פרק 48:

2.9K 236 48
                                    

לבנות שקשה לקרוא את האינטראקציה עם אליה ונעה, סימנתי בכוכבית מתי מתחיל הקטעים הפחות נעימים, כי נראה לי שקצת מסובך בשביל לכתוב סיכום לפרק הזה ספציפיט...

אני סובלת, אני סובלת בשקט, כל גופי כואב ואני עומדת על הרגלים, כי אין ברירה. אני יודעת שיש אפשרות שתמיד אשאר איתו, שתמיד אהיה כנועה למעשיו, שיעשה בי כל מה שיעלה בראשו המחורפן. כי אולי החיים שלי נועדו לזה, הרי תמיד אומרים שהפכים זה כמו מגנט ואני ההפך הגמור מהבחורות שיהיו כנועות לגבר שלהן ולהחלטות שלו. הוא אוחז בידי, ואנחנו מחכים בתור בין כל האנשים.

אני לבושה בסריג שחור וארוך, כפפות דקות שנועדו להסתיר את כל הסימנים. טרנינג, שלא לבשתי כבר כמה ימים. אולי הלביש אותי בטרנינג בגלל שידע שג׳ינס הוא לא יצליח לשים עלי מבלי עזרתי ואני לא יכולתי לעזור. אני מוטשת ברמות גבוהות. בין כל האנשים אנחנו עומדים צפופים ואני מרגישה שבקושי ונשאר לי אוויר. האנשים מתחילים לעבור בבדיקות, שומרים מבקשים להניח את התיקים במכונה מסויימת שבודקת שאין דברים מסוכנים בתיק. שדה התעופה גדול יותר משחשבתי, בחיים לא עברתי את כל הבדיקות החודרניות האלו. אליה נותן לי דחיפה קטנה וכל גבי מתכווץ. הוא רוצה שאעבור בדיקה, השומר אומר לי להרים ידיים ואני מרימה בכל הכוחות שנשארו לי.

אליה בוחן את מעשיו של השומר, בטח חושב איך הוא ירביץ לי בלילה על כך שנגע בי גבר.
השומר נוגע בי, וכל נגיעה יותר כואבת מהשנייה ואז הוא נותן לי לעבור. אליה עבר את אותה בדיקה ושנינו המשכנו להתקדם.
״תחייכי קצת, שלא ישאלו שאלות״
אליה לחש לי ולרגע הרגשתי סחרחורת.
אנחנו מגיעים לאישה עם משקפיים ואליה מוציא שני דרכונים מכיסו.
״כרטיסים,״
האישה מבקשת ובכלל לא טורחת להסתכל עלינו. אליה מביא לה זוג כרטיסי טיסה, אני מנסה לראות איזה יעד רשום על הכרטיס אבל הכל קורה  מהר מידי.

האישה הרימה את ראשה והסתכלה על אליה, לאחר מכן העבירה את המבט שלה אלי. היא החזירה את המבט לדרכון ואז הסתכלה עלי שוב.
״היא לא דומה לאישה שבתמונה,״
האישה עם המשקפיים אומרת בחשד.
״מה שמך?״
הוא זייף לי דרכון, אבל מתי הוא הספיק.
אני מתכוונת לענות, אבל אליה עונה במקומי, ״שמה קארין.״
אני מסתכלת עליו בעצבים והוא מלא בביטחון.
״שאלתי אותה. מה שם המשפחה שלך חמודה?״
האישה שאלה אותי.

״כמה את רוצה?״
אליה אמר בקול סמכותי לפני שהספקתי להוציא מילה מהפה.
״סליחה?״
האישה שאלה בבילבול.
״חמש מאות? שש מאות? כמה דברי״
הוא משחד אותה.
״אתה רציני?״
התפללתי בתוכי שהאישה לא תתפתה לכסף שאליה הציעה לה. היא הסתכלה על אליה ואני ניסיתי להיראות סובלת כדי שתראה שאני לא שייכת לאליה.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now