מסוכן בשבילך

פרק 46:

״כנסי,״
אליה פתח את דלת החדר וציווה עלי להיכנס, נכנסתי, כי לא רציתי לדעת מה יקרה אם לא אקשיב לו. החדר היה נקי ומסודר, המיטה הייתה ללא טיפת דם קטנה, יחסית למה שהיה בבוקר.
״את ניסית לברוח. אני לא מפגר״
אליה נצמד לגופי וקפצתי מבהלה כאשר לחש לי.
״מה סיפרת לבלונדה?״
היה לו קול מאיים, כאילו אם לא אספר הוא פשוט ירה בי למוות. אני באמת חושבת, אולי עדיף לי למות ודי.
״כלום.״
הייתי קשוחה, לא רציתי להראות את הפחד שהיה בי, הפחד שיעשה בדיוק מה שעשה אתמול בלילה.

״שקרנית.״
אליה לא הקשיב לי, גם אם הייתי מספרת לו שקר, הוא לא היה מאמין לי.
לפתע הרגשתי את גופי נופל על המיטה. הוא דחף אותי.
״את עצבנת אותי ממש. אני בשיא החמידות נתתי לך ללכת לשירותים, סמכתי עלייך״
הוא הרים את קולו ואז הלך. נשמתי לרווחה. התפללתי שלא יחזור, עד מחר בבוקר, או לא יחזור בכלל, רק לא להיות לידו.
״נותנת לי לבזבז עלייך כסף. לא אוכלת. בורחת לשירותים. מדברת עם אישה ומספרת עלי דברים״
השתתקתי. הוא חזר, לא סתם חזר. יש בידו משהו, שחור, כמו שני חוטים עבים, עם ידית אחת בסופם.

פלאשבק לפני 12 שנים:

״בואי כבר נעה. אמא לא תגיע וגם לא אבא״
יובל אמר לי כאשר חיכה לי מחוץ לכיתתי כבר שעתיים שלמות, רק כדי להיות איתי בדרך לבית.
״לא, היא הבטיחה לי״
התעקשתי. היא היום בבוקר הבטיחה לי שתגיע, שלא תיתן לי לחזור לבד, שהיא תהיה כמו כל האמהות של החברים שלי בכיתה. כמו שאמא של נוהר לוקחת אותו ואבא של אמיר מגיע כל סוף יום.
״אנחנו כבר לבד בבית הספר כבר חצי שעה. אפילו השומר הלך.״
יובל התעצבן.

״היא הבטיחה לי״
לא וויתרתי. למרות שהייתי רעבה, כי היום היה לי יום לימודים ארוך.
״את לא רוצה לבוא איתי ברגל?״
יובל שאל והרגשתי שאין לו כבר כוחות.
״לא.״
קבעתי בעצבים. אני יודעת שהיא תגיע, היא חייבת להגיע.
״איך תחזרי?״
יובל תמיד היה מחזיר אותי מבית הספר. הוא בכיתה ו׳ אני רק בכיתה א׳. למרות שתמיד הוא מסיים לפני לימודים, הוא מחכה לי עד שאסיים ומחזיר אותי הביתה.

״אמא תבוא לקחת אותי. היא אמרה לי בבוקר״
קבעתי שנית.
״די, נעה. נמאס לי. תביני, אמא לא תבוא לקחת אותך, לא עכשיו ולא עוד שנה. את לא יודעת אבל אמא שלך לא מתייחסת אלייך. היא אמא רעה. את יודעת שהייתי בגן הייתי חוזר לבד לבית?״
הוא היה עצבני. לא הבנתי על מה.
״אם את לא רוצה לבוא איתי. את תבואי בכוח״
הוא הרים אותי על כתפיו והתחיל ללכת לכיוון הבית שלנו.
״די תוריד אותי,״
צעקתי, אבל זה היה כושל.

למרות כל הצעקות, כל המכות שהבאתי ליובל, הוא לא עזב אותי, הוא פשוט סחב אותי על כתפיו עד שהגענו לבית.
״עכשיו אין לך למה לחזור. את כבר בבית״
הוא הוריד אותי בפתח הבית. הוציא את המפתח מהתיק ופתח את הדלת.
״אתה אח רע. אתה לא מבין שהיא הבטיחה לי?״
אמרתי ברוגז. הוא פתח את הדלת ואני רצתי ישר לחדר של אבא ואמא שלי. אמא בטח נרדמה, בטח שכחה שהגיע השעה שאני חוזרת לבית.
פתחתי את דלת חדרם וראיתי את אבא שלי שוכב במיטה, בלי חולצה, כאשר אמא שלי שוכבת עליו, כשהיא ערומה לגמרי. אמא זזה מצד לצד ואני ניסיתי להבין מה הם עושים.

״נעה בואי,״
יובל משך את ידי וסגר את הדלת. למה הם נראים ככה? למה אמא זזה על אבא מצד לצד.
״נו מה זה עכשיו.״
יובל התעצבן כאשר לא הצליח לסגור את הדלת בגלל חוט שחור ועבה. הוא הרים אותו ואז זרק אותו לחדר של ההורים שלי וסגר את הדלת.
״אמרתי לך. אמא היא רעה. אל תיכנסי יותר לחדר שלהם״
יובל היה ממש עצבני. אפילו יותר משניסה לשכנע אותי לבוא איתו הבית.

סוף פלאשבק.

״ראיתי שאת מתעניינת מה קניתי. שמחה?״
היום אני מבינה, מבינה כל כך הרבה דברים שבעבר לא הבנתי. הוא הולך להשתמש בדבר הזה שקנה לצורך יחסי מין.
״די אליה. תפסיק״
ביקשתי בשקט. הוא הרים את הדבר השחור שכינה כ-׳צעצוע׳ וצלף בו בגופי. צעקה נפלטה מפי מבלי שבכלל שלטתי על הפה שלי.
״שקט. את לא רוצה שאנשים ישמעו נכון?״
הוא היה אכזרי, אם חשבתי שאתמול היה נורא, אז אני לא יודעת מה יקרה היום. אני גם לא רוצה לדעת.
״בבקשה. אליה. רק תעזוב אותי״
התחננתי. לא רציתי, באמת שלא רציתי שוב. לא רציתי להגיע למצב שאני כל הלילה בוכה, שאני מסתכלת על הידיים שלי עם סימנים סגולים בגלל ששכב עלי ואחז בידי בחוזקה. פשוט לא רוצה.

״שקט״
הוא קבע וצלף בגופי שוב. הוא פסיכופט, איך לא שמתי לב לכך לפני? איך יובל נתן לי להיות איתו לבד, מבלי שומרים. איך?
הבנתי שלא משנה כמה אבקש שיפסיק, הוא רק יצליף בי שוב. והפעם, לא צעקתי, כי אמר לי לשתוק, יותר נכון, לסבול בשקט ופחדתי ממנו, לא רוצה לדעת מה יקרה אם אצעק שוב.

לא אופייני לי בכלל, אני ילדה שנלחמת על הדרישות שלי, ליובל אני עושה את המוות בשביל לא ללבוש שמלה מסכנה, אז כאשר אליה סוגר עלי ומחליט לי לאן ללכת, מה ללבוש, אם לאכול או אם לשכב איתו, אני לא מנסה לברוח? והיו לי אפשרויות, היו רגעים שפשוט יכולתי לקחת את הרגליים שלי ולברוח. אבל לא הבנתי את עצמי בכלל.

ואז הוא חדר לגופי עם איברו.

הוא אונס אותי שוב, והפעם בדרך אכזרית יותר.