מסוכן בשבילך

פרק 22:

בתמונה נעה ויובל (לא מאמינה שלקחתי דמויות מדימדומים #2 🤷🏼‍♀️🤦🏼‍♀️)

״בוקר טוב קופים, קומו כבר״
השעה הייתה שמונה, אין לי בית ספר היום בגלל שכולם עושים את הבגרות בהיסטוריה ובגלל שיובל דחה לי אותה אז אין לי למה ללכת לבית הספר היום.
אתמול אחרי שהתעצבנתי על טל, בכיתי חצי שעה ואז התקלחתי ונרגעתי, שירה הגיעה אלי ודיברנו שעתיים שלמות, סיפרתי לה את כל מה שאני מרגישה ועל הנשיקה עם טל והיא הביאה לי עצות איך להתנהג אליו, העצה העיקרית שלה היא להתעלם ממנו, לא להתייחס אליו שהוא מנסה לדבר איתי, עד שיבין את הטעות שעשה ויבקש ממני סליחה. אחרי שדיברנו יובל הצטרף אלינו והסכמנו שאני לא אפגש עם מדריכת העצבים כי אני כבר הבנתי שאני לא אמורה להתנהג ככה ושאני לא אחזור על המעשה שלי יותר לעולם, אפילו לא עם יובל שאיתו אני הכי מרגישה בנוח, במקרה וזה יקרה שוב אני הבטחתי לו שאלך לכל טיפול אפשרי כדי לטפל בבעיית העצבים.
אחרי זה עברנו לנושא השמלה לאירוע שהוא רוצה שאני אבוא לשם. אמרתי לו שבגלל שהוא התחשב בי בנושא העצבים, אני אלבש שמלה ואבוא מכובדת אבל שמלה שאני ארצה ושירה אמרה שגם לא יעיר אם היא תהייה קצת חשופה, אבל אנחנו נתחשב בו בנושא הצניעות.
היה כיף כי הם השכיחו ממני את כל נושא טל, עשו לי רוגע ונחת, אחרי זה יובל חזר לעבודה כי טען שהוא רוצה שמחר יהיה איתנו שנלך לקנות את השמלה.

אני ושירה המשכנו לדבר על כמה שהיא עושה טוב ליובל וגם על הנושא שהוא עדיין לא נתן לה הבטחה מלאה שהוא שלה ולא אבגוד בה שוב, אני אמרתי לה שזה רק עניין של זמן. גם אמרתי לה שאפשר לבחון אותו, להביא לו מישהי שתפתה אותו, אבל שירה אמרה שזה סתם יגרום לריבים, כי במידה והוא מתפתה היא תשתגע ועוד הפעם תעזוב אותו ובמידה והוא לא יתפתה הוא יכעס עליה שהביאה מישהי כדי לבדוק אם הוא נאמן לה.
לאחר מכן מרחנו לק והיא סידרה לי קצת את הגבות שהיו נוראיות ואז פשוט נרדמנו כמו שתי בטטות.
עכשיו כבר הגיע בוקר, יובל גם ישן איתנו בלילה כנראה הצטרף לא מזמן, אני בטוחה שיובל ממש עייף כי בדרך כלל הוא מתעורר לפנינו ואז הולך ישר לעבודה, אבל הפעם אני התעוררתי לפניו, זה מאוד נדיר שזה קורה, אולי בגלל שהוא יודע שאין לו עבודה.
התחלתי לזרוק עליהם כריות ואז יובל זרק עלי בחזרה ושיתק לי את הפנים.

״תחזרי לישון חופרת״
הוא אמר וחזר לישון ולחבק את שירה.
התחלתי לצחוק כי הוא פשוט היה מתוך שינה. הנחתי להם ויצאתי מחדרי לכיוון החדר אוכל כדי לאכול משהו קטנטן.
המעלית נפתחה וטל היה בתוכה.
בדיוק כמו ששירה אמרה לי, לא התייחסתי אליו, פשוט נכנסתי למעלית ולחצתי על הקומה שאני צריכה.
״אני מצטער על שתקפתי אותך אתמול, באת בגישה טובה ואני סתם מפגר״
לא הבנתי מאיפה הגיעה ההתנצלות הזאת אבל שמחתי כל כך כי לא להתייחס אליו היה ממש קשה למרות שזה היה לחצי דקה.
״נהנת אתמול?״
שאלתי והתעלמתי מהתנצלות שלו.
״לא, הגעתי למועדון ורק את היית לי בראש, אז חזרתי אבל כבר היית רדומה״
ידעתי שמישהו נכנס לחדר, שמעתי את הדלת זזה אבל תיארתי לעצמי שזה יובל.