פרק 10

4.5K 220 8
                                    


אני מחכה לטל כבר כמה דקות, המכונית נשארה במקומה ואף אחד לא יצא ממנה.
לאחר דקה טל יצא מהבית ונעמד מולי עם פרצוף חמוץ. אני לא יודעת מה יש לו אבל הוא נהייה קצת מעצבן, נראה כאילו כועס עלי על משהו שלא עשיתי.
״מה זה לעזאזל״
טל ממלמל שהסתכל על המכונית והלחיץ אותי קצת הרבה.

״מה זה נורא? יש שם מישהו מסוכן?״
התקפתי אותו בשאלות של חרדה. טל הסתכל עלי לרגע ואז גיחך בזילזול.
״תירגעי סתם צחקתי אני אלך לבדוק״
הוא אמר לי והלך לכיוון המכונית. הוא התנהג עכשיו כמו טל הרגיל אבל עדיין היה בו משהו משונה טיפה מן הרגיל.
הטלפון שלי צילצל והשם יובל הופיע על המסך. את האמת שלא רציתי לענות לו אבל אם אני לא אענה לו עכשיו יש סיכוי שהוא יחזור כרגע לבית כדי לבדוק שאני בסדר.

״נעה, כנסי לבית עכשיו וגם טל״
מבלי לתת לי להגיד ׳הלו׳ או כל מילת פתיחה של שיחת טלפון הוא קבע והיה נשמע לחוץ מן הרגיל.
״למה? טל בדיוק הלך לבדוק,״ ״לא תגידי לו שיחזור עכשיו, בלי שאלות נעה״
יובל קטע אותי. קרה משהו, אני יודעת שקרה משהו.

״טל,״
צעקתי וטל הסתובב לכיווני.
משהו בי אומר לי שאני צריכה להקשיב ליובל, אבל יש בי עוד צד שאומר לי לנתק לו וללכת לבדוק מי נמצא במכונית, כי לפי מה שאני רואה היא לא נראת מסוכנת,
״מה יחופרת?״
טל ענה בקור ובטון שאני כבר רגילה אליו. ניתקתי ליובל ורצתי לכיוון טל.
״חכה אני באה גם,״
פעלתי פשוט, לא באמת חשבתי על ההשלכות של לא להקשיב ליובל.
אני וטל התקדמנו למכונית והחלון נפתח, אישה בשנות השלושים לחייה הופיעה יושבת באוטו עם חיוך גדול על הפנים.

״גיל נמצא?״
היא אמרה בקול מתנשא ונראתה מעצבנת במיוחד.
״אוסנת? כן הוא נמצא פה אני אקרא לו״
טל אמר בביטחון והלך מבלי להגיד מילה. אין לי מושג מי זה גיל אבל אני רק יודעת שיובל סתם רצה לשגע אותי.
עניתי לשיחה העשירית שלו כדי להרגיע אותו שהכל בסדר.

״את מפגרת? את לא שומעת מה אני אומר נעה? תכנסי עכשיו לבית״
יובל היה זועם ואני הסתכלתי בחרדה על האישה שעדיין חייכה אלי חיוך מפחיד.
״תרגע, אני בחוץ והכל בסדר״
אמרתי ליובל ברוגע והוא ניתק את השיחה מבלי להודיע לי.
טל וגיל מסתבר הגיעו וגיל עלה למכונית והם נסעו ויצאו מן החצר כאילו לעולם לא היו שם.
טל הסתכל עלי טיפה מוזר ואני עניתי ליובל שהתקשר.

״סליחה יפה שלי זאת הייתה טעות, אבל פעם הבאה בבקשה תקשיבי כי אם זה לא היה טעות היה יכול לקרות לך משהו״
אני צריכה לסמוך על עצמי יותר בקטעים האלו.
״בסדר אל תדאג.״
עניתי לו בביטחון והוספתי, ״חברה ישנה אצלי היום זה בסדר?״
הייתי נחמדה כדי שיסכים, יש לי הרגשה שהוא לא יסכים אבל אני עדיין מנסה.

״מצידי שגם עשר חברות, אבל רק בנות כן נעה?״
הוא שאל באזהרה ואני צחקתי וסיימנו את השיחה לא לפני שהוא חפר לי שאני צריכה להנות עם החברים ושהוא שמח שסוף סוף אני בחברת אנשים וכל מיני קישקושים חסרי משמעות.

מסוכן בשבילךWhere stories live. Discover now