לפתוח את היום בהתעוררות מאוחרת היה מהנה ביותר, כבר שכחתי איך זה מרגיש לקום בשעה שתיים-עשרה ללא דאגות. היה מהנה עוד יותר לדעת שגם מחר, בנוסף להיום לא אעבוד, עכשיו חשוב לאורן להתחנף אלי ולרצות אותי בשביל להשיג תמונה שלי ושל סער בבית הקפה שלו, התמונה שממנה לא משחרר ואינו מבין שבנושא זה לא יקבל את מבוקשו.
בעוד שלוש שעות אפגש עם סער ועד אז יש לי המון זמן פנוי.
אחרי התארגנות הבוקר הקבועה חיפשתי בגדים כדי שאוכל להיות רגועה בידיעה שאני יודעת מה אני לובשת ולא צריכה להתחיל לחפש בגדים בדקה התשעים.
אהבתי להיות מוכנה לכל מראש, אני שונאת להילחץ משטויות, הרי זה ידוע שתמיד שרוצים בגד מסויים לא מוצאים אותו, לכן העדפתי שלא לארגן בגדים שנייה לפני שצריך לצאת אם אני יכולה לעשות זאת עכשיו ויותר מאוחר להתלבש.
"בוקר טוב, קטנצ'יק." אני אומרת ליותם שיושב על הספה הרחבה ורואה סדרת ילדים מצוירת שלא זיהיתי ונשקתי לראשו. הבגדים שאלבש בעוד כמה שעות מוכנים על המיטה שלי וכל מה שנותר לי הוא למצוא תעסוקה עד אז.
"כבר צהריים, ריאלי." הוא משיב מרוכז בתכנית שראה.
"נכון, יותמי." אני עונה ואז מפהקת ומתהלכת מהסלון אל המטבח, לוקחת כוס זכוכית ומכינה לי בה נס קפה ולוקחת את קופסת עוגיות השוקולד-צ'יפס.
אני מתיישבת על הספה ליד יותם, שותה מכוס הנס קפה שהכנתי לי ואוכלת עוגיה.
"אני צריכה לספר לך משהו, יותמי." אני מודיעה לקטן שמחפש סדרה אחרת לראות, מאחר והפרק של התכנית שראה נגמר.
"מה?" הוא עוזב את שלט הטלוויזיה, שואל ומביט בי דרך עיניו הגדולות והכחולות שממגנטות אותי בכל פעם מחדש.
רציתי לספר ליותם שאני נפגשת עם סער, לא רציתי שיגלה זאת כמו בפעם הקודמת דרך אתרי רכילות שהחליטו להפיץ שאני וסער יחד.
"בשבוע שעבר פגשתי את סער כשהלכתי עם הבנות למסעדה והוא הציע שניפגש, אז בעוד כמה שעות אני נפגשת איתו. בסדר?" אני שוב מספרת ליותם בקול הילדותי שנפלט החוצה כשאני לידו ואז שוב מתעצבנת שהקול הזה נפלט לי, כמו בכל פעם שזה קורה.
אני חושבת שהקול הציפציף הזה יפסיק להפלט לי רק שליותם השתנה הקול לנמוך ועד אז יש זמן רב.
"הוא אוהב אותך?" יותמי שואל בתמימות ומביט בי בסקרנות.
"הוא מחבב אותי בתור ידידה." אני אומרת בחיוך ומלטפת את פניו הרכות והעגלגלות במעט.
"ואת?, את כן אוהבת אותו?" הוא שואל בשנית, מביט בי בציפייה.
"אני גם מחבבת אותו בתור ידיד, יותמי." אני מסבירה ונושכת את שפתיי בחיוך, יותם הוא הדבר הכי מתוק שאני מכירה, ללא צל של ספק.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
