"הזמן מגלה את האמת." (פתגם לטיני)
לפני שהיום התחיל הבנתי עד כמה הוא מבאס וכמה אני הולכת לבכות בו.
מחר הצלע החמישית עוזבת לברצלונה-ספרד יחד עם מריאנו ומותירה אותנו שבורות כאן בפתח תקווה-ישראל.
הפחד הגדול שלי הוא שחברות ארוכת שנים כמו זו תיהרס ברגע שדנה תצא מגבולות ישראל, אני לא רוצה שעכשיו הכל ישתנה והחברות המדהימה של כולנו תיהרס. אי אפשר להחליף את המקום של דנה, היא חלק בלתי נפרד מהחבורה ובלעדיה הכל שונה.
אף אחת לא תוכל לתפוס את המקום שלה בחבורה שלנו ובלב שלי,
שום בחורה לא תוכל להבין את הבדיחות שלנו, לא את כל הרגעים שחווינו יחד מילדות, כל האקסים וכל הבנים שרמסו לנו את הלב ויתנקמנו בהם בדרכים מוזרות ומטופשות, כל ערבי שישי שיצאנו יחד עם ידידים טובים שכבר נעלמו בסוף התיכון.
אף אחת לא תוכל להבין אותנו דרך מבט, אף אחת לא תחליף רגעי בכי וניחומים, צחוק, אהבה ואושר שלא נגמר. גם לא את הנסיעות לאילת, טבריה, לכותל בירושלים, והטיסות לבוקרשט ברומניה ולמילאנו באיטליה.
אף אחת חוץ מדנה שלנו, לא תזכור את הפעמים שנסענו למסיבות בחור בארץ ונאבדנו, לא רגעי שכרות יחד שאליהם התווסף בכי שעד היום אני לא יודעת אם היה מתוך עצב או שמחה, אולי אפילו שניהם יחד.
החבורה שלנו היא לא חבורת בנות, היא משפחה. הכי משפחה בעולם.
החברות שלנו היא חברות לכל החיים ואני מקווה שדנה לא תיעלם לנו כשתהיה בברצלונה ושתמצא את הזמן לדבר איתנו, ואנחנו נמצא את הזמן לדבר איתה. בין העבודה, הלימודים של גפן, בני הזוג ומרוץ הזמן להספיק הכל מבלי לפספס דבר.
אני נכנסת באיחור בשער הכניסה בביתה הפרטי של צליל שנראה גדול לא פחות מביתו של סער, אולי הגינה שלו הייתה יותר גדולה אבל ממדי הבית היו מפלצתיים בעיניי באותה מידה.
היה זה היום החופשי שלי אך למרות זאת הייתה לקוחה שביקשה חד פעמי לקבוע תור ביום שלישי הפנוי שלי, לא יכולתי לסרב והסכמתי.
אני עוצרת את גוש הדמעות שחונק את גרוני מעצם הידיעה שעכשיו זו הפרידה הכמעט אחרונה מדנה ומנסה להתעודד בכך שהמרחק שלנו ממנה בשעות הוא כמעט כמו שעות הנסיעה לאילת במכונית אבל קשה לי להתעודד. זה לא יהיה כמו שהיה עד עכשיו, דנה לא תוכל לבוא אלי באמצע הלילה סתם ולא אוכל לקטר לה שידיי התעייפו מלהחזיק את מחזיר האור הכסוף בצילומים שבהן היא נעזרת בי, כי לא תזדקק לי בזה וגם אם כן, לא אהיה שם בשביל לעזור לה.
הדבר שהכי עודד אותי הוא שהפרשי השעות הן רק שעה אחת בודדה, כך שאוכל להתקשר אל דנה בכל שעה שארצה בידיעה שההבדל הוא רק שעה אחת ולא חצי יממה, שישראל מקדימה את השעון הספרדי בשעה אחת בלבד.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
