את אחר הצהריים שלאחר העבודה במכון היופי של אופק, אני מעבירה בביתה של צליל, איתה ועם שיראל.
קמתי הבוקר עם תחושת הקלה. הידיעה שהסדרתי את העניינים גם עם שיראל מספר ימים קודם, וגם עם דנה וצליל אתמול- גרמה לי לחוש יותר משוחררת ופחות מתוחה וכבדה כמו שהרגשתי מאז אותו היום שגיליתי על הסוד שהסתירו ממני.
"איך היה הלילה הסוער שלך ושל סער?" צליל שואלת וקורצת לי בחיוך.
אני מגחכת ומגלגלת את עיניי כשאני נזכרת במה שהיה אמור להתרחש אמש לבין מה שקרה בפועל, "למעשה זה לא קרה בסוף, חברים של סער קבעו לצאת למועדון והציעו לו להתלוות אליהם וסער החליט להצטרף לחבריו. עם המזל שלי גיליתי שקיבלתי מחזור וכשבאתי לספר לו כשדיברנו בפלאפון הוא בדיוק אמר לי שהוא יוצא בסוף עם חברים ושנדחה את הערב שלנו, אז הוא אפילו לא יודע שקבלתי מחזור ושזה לא יקרה בימים הקרובים." מספרת ונאנחת באכזבה.
רציתי כל כך שהמשיכה בינינו תתממש כבר, רציתי בזה וחיכיתי לזה, וחירפן אותי שעד שזה היה קרוב לקרות התרחשו דברים שמנעו מהרגע שלנו להתממש.
שיראל פורצת בצחוק מתגלגל וחסר טקט שגורם לי להחטיף לידה הרזה, "זה לא מצחיק!, שיראל, תהי חברה טובה ואל תצחקי ברגעי אכזבה." אני רוטנת.
"'תהי חברה טובה'" היא מלגלגת, "הבאת לי אתמול את שחר הביתה ואת אומרת לי להיות חברה טובה?" היא אומרת ומסתכלת עלי בהלם, לא שוכחת לקטר על דבר שעשיתי לטובתה.
לפעמים קשה לי להבין את שיראל, הרי לא הייתה לי שום סיבה רעה או נסתרת לגרום לשחר להגיע אליה הביתה ועשיתי את זה כדי שאולי היא תבין שהיחסים ביניהם יכולים לעשות לה יותר טוב מאשר רע.
שיראל אוהבת לקטר על דברים שעושים למענה וזה מוריד את החשק לעיתים וגורם לי לחשוב פעמיים לפני שאני עושה משהו כזה. הפעם, בסופו של דבר, הצלחתי להיות שלמה עם ההחלטה שלי לספר את שחר שהרגשות שלו הדדיים מתוך אמונה גדולה שזה לטובת השניים.
"חשבתי שהייתה ביניכם שיחה טובה, לא?" צליל מביטה בשיראל מבולבלת. למען האמת גם אני הבנתי שהשיחה בין שיראל לשחר הייתה טובה.
סבלתי אתמול מכאבי מחזור חזקים ולא היו בי כוחות להתקשר אל שיראל, אבל כששאלתי אותה דרך הודעה איך עברה השיחה עם שחר היא ענתה לי שהשיחה עברה בצורה טובה.
"הייתה שיחה טובה אבל הגברת לא הכינה אותי נפשית לראות אותו. אתן לא מבינות איזה פדיחות עשיתי לעצמי." היא מניחה את ידה על מצחה ומנענעת את ראשה במבוכה.
"מה עשית הפעם?" אני שואלת באנחה ומוכנה לשמוע את הנורא מכל, הרי זאת שיראל, מתי היא לא עושה פדיחות.
"מן הסתם, קבעתי להפגש איתך וכששחר דפק בדלת הייתי בטוחה שזו את וצעקתי לך מצדה השני של הדלת שתיכנסי כבר ותגידי לי מה לעשות עם שחר אטיאס הסקסי הזה.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
