"בוקר טוב." אני קוראת כשאני נכנסת למכון היופי שבו אני עובדת ופולטת מפי פיהוק קטן ועייף, לשם שינוי לא ישנתי בלילה בגלל סיבה טובה ולא מסיבה רעה.
את כל הלילה העברתי עם סער, אמנם דרך הנייד כשאני מכורבלת בשמיכה שלי הרחק ממנו, בבית שלי, אבל השיחה נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה, ונעצרה כשנרדמנו באמצע.
למרות שההפסקה שלנו הייתה רק לשלושה ימים היה בינינו געגוע כייפי, כזה שמשאיר בינינו טעם של עוד עד הערב, שאשן אצל סער ונמשיך להשלים את הפערים. כאילו שההפסקה הזו גרמה לנו להבין את מהות הקשר ושאנחנו מחוברים זה לזו יותר משאנחנו מתארים לעצמנו.
"מה זה התיק הזה?" גאיה שעובדת איתי במכון מביטה בחוסר הבנה בתיק הגב שתלוי על גבי, ומחליף את תיק הצד השחור שלי שאיתו אני נוהגת להגיע לעבודה.
"את יוצאת לטיול שנתי ולא הזמנת אותנו?" אופק שואלת ופורצת בצחוק מתגלגל ומדבק.
"פחות," אני מגלגלת את עיניי ומשיבה, "אני אשן היום אצל סער והייתי צריכה כמה דברים אז לקחתי תיק גב שיהיה לי נוח לאחסן בתוכו הכל." מסבירה ומתיישבת בשולחן העבודה שלי.
אירוני שבפעם הקודמת שהלכתי לסער הצטיידתי בתיק כדי להחזיר את חפצי והיום, יומיים מאוחר יותר, אגיע אליו מצוידת בתיק עם עוד חפצים שלי שאני רוצה שיהיו בביתו, בכל זאת אני מבלה בבית של סער שעות רבות ואני צריכה שיהיו לי את הדברים שלי.
"אגב, אני שמחה שהשלמתם. לא ידעתי בכלל שהיה ביניכם בלאגן עד אתמול אבל טוב שעברתם את זה." אופק אומרת ואני מחייכת ומפריחה לעברה נשיקה כאות תודה.
"גם אני, יא חוצפנית שלא משתפת בכלום." גאיה אומרת ועל הדרך מתלוננת, גורמת לצחוקי להתפרץ.
"את האמת שאני צריכה את העזרה שלכן, מתברר שמחר בערב יש מסיבה פלצנית של מכבי, עם המאמנים, הבעלים, כולם יהיו שם. אז אני צריכה למחר שמלה יפה ואין לי ממש רעיונות מה לבוש." מספרת ולוגמת מהקפה שהבאתי עמי בכוס גדולה.
"נמצא לך משהו, אני חושבת שיש לי משהו שיתאים לך." גאיה אומרת ואז מתחילה יחד עם אופק להעלות רעיונות לשמלות ולפנטז על השמלה המושלמת. מה שבטוח, הבנות ידאגו שאראה כמו מיליון דולר.
כשיום העבודה שלי מסתיים אני נוסעת לביתו של סער.
עם כמה שאני אוהבת את העבודה במכון היופי ונהנית מכל רגע בה, הפעם חיכיתי שיום העבודה שלי יסתיים כדי שאפגש עם סער.
"הגעתי!" אני קוראת בשעה שאני עוברת את דלת הכניסה הגדולה לביתו של סער. אני סוגרת את הדלת אחרי ומניחה את תיק הגב השחור שלי על אחד מכיסאות האי במטבח, ואז מתקדמת אל הסלון.
"היי." אני ממלמלת ומביטה בחוסר הבנה בסער שנראה עצבני ובבחורה שגבה מופנה אלי ואני לא רואה את פניה.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
