השם סער הציף את ראשי ללא סוף עד שהרגשתי שמוחי הוא דף שחור ושמו של סער מתנוסס בלבן לאורך כל הדף.
לא הצלחתי להתרכז בעבודה והייתי מעופפת במהלך כל שעות היום, עשיתי את מיטב יכולתי בכדי לרצות את הלקוחות אך מבחינת היחס אליהם הייתי נורא לבדרך כלל.
אריאל המתעניינת והפטפטנית נעלמה ואותה החליפה דמות שתקנית שחוץ מלעשות את עבודה כמו רובוט התנהגה בצורה חלולה.
לא הייתי אני, לא הצלחתי להיות אני.
השעות חלפו במהירות בעוד המחשבות שהעסיקו אותי בימים האחרונים לא חלפו במחשבות אחרות; סער ושוב סער, רק סער.
הידיעה שבעוד שעות אחדות אפגש איתו ואספר לו על רגשותיי כלפיו הלחיצה אותי.
מצד אחד, הייתי בטוחה בהחלטה לספר לו על הרגשות שלי אך מצד שני כאבה לי הידיעה שאני הולכת להפסיד חבר לחיים והעובדה שבגלל הרגשות המטומטמים שלי סער מפסיד את הידידה היחידה שהייתה לו ולא באשמתו, הוא לא עשה דבר שאינו בסדר והשתדל איתי כל כך, לא חצה את הגבולות שעליהם שמר באדיקות ועשה כל שביכולתו כדי להיות החבר הכי טוב שאפשר, למען האמת גם הצליח בזה.
"ארי, רוצה לספר לי מה עובר עלייך כבר כמה ימים?" אופק שואלת בהתעניינות ובחום ומתיישבת בכיסא מולי, זרועותי מוצאות את מקומן על שולחני והיא מביטה בי מבט שגורם לי לסמוך עליה, כמו תמיד.
אופק הייתה מדהימה וידעתי שעוד תוכל להפוך לחברה טובה שלי עם הזמן, אמנם היו בינינו שמונה שנים הפרש בגיל אך זה לא הורגש כלל.
אם לא הייתה אחותו של הגבר שמתסבך את מחשבותי מזמן הייתה יודעת את אשר על ליבי.
לא ידעתי אם זה הרעיון הכי טוב לשתף אותה בדבר שקשור לאחיה, למרות שסמכתי עליה שלא תספר לו דבר היוצא מפי.
״שום דבר מיוחד, סתם לא ישנה טוב בלילות אז אני עייפה ולא מרוכזת.״ אני עונה וולא משקרת, זה היה נכון חלקית, המחשבות מטרידות את ראשי ביום ובלילה ומשפיעות על איכות שנתי.
כאב לי בעמקי ליבי שאני מפסידה את החברות עם סער והוא את החברות איתי, כאב לי עוד יותר הידיעה שאני אגרום לו לחוסר אונים. הוא לא יכול להעניק לי את האהבה שאני רוצה ממנו ואני יודעת את זה, הוא לא אשם שאינו יכול להעניק לי אהבה.
אני לא מוכנה לשיחה הזו ומשהו בליבי אומר לי שאולי אחרי שאתוודה על רגשותיי הדברים השתנו לטובה ולא לרעה כפי שאני מדמיינת. אולי זה עוד סיפור דימיוני על גבר רע ואישה טובה שמתאהבים ואותה האישה הטובה משנה את דמות הגבר הרע של אותו גבר לגבר אוהב ומגונן שהיא האישה היחידה שהצליחה להיכנס לעמקי ליבו ולפרוט על פִּרְטִי מיתריו.
כשהשעה מורה על שש בערב והמשמרת שלי מסתיימת, אני נוסעת אל הבית של סער מלאה בחששות, לחץ וכאבי בטן, כאבי בטן שאינם הפרפרים בבטן שרציתי לחוש, אולי ניתן לקרוא להם פרפרים שחורים, רעים.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
