אהבתי את הקיץ אך גם שנאתי אותו, אלו היו יחסי אהבה שנאה.
אהבתי לשבת בשמש ולהשתזף, אך כשמטרתי אינה הייתה להשתזף שנאתי את החום הנוראי שגרם לחולצה להידבק אל גופי והג'ינס הארוך שהרגיש מעצבן ולא נוח כבדרך כלל. הזיעה הייתה החלק הכי מגעיל בקיץ, כולם היו דביקים ומסריחים, ולעבור ברחוב ליד אדם ללא דאורדורנט גרם לי לבחילה נוראית.
"שלום, בת הים הקטנה." צחי אומר בשעשוע שאני נכנסת מיוזעת לביתו הקריר של סער, לעומת החום ששרר בחוץ.
"פעם אחרונה שאני-" אני עוצרת את המשפט המקטר שלי ומביטה בחוסר הבנה בצחי.
"בת הים הקטנה?" אני שואלת, מרימה גבותיי ומתקדמת עם שקיות הקניות שקניתי בסופר אל המטבח, מכניסה במהירות כל דבר למקומו.
"לבת הים הקטנה קוראים אריאל, ולך קוראים אריאל, אז את בת הים הקטנה." משחק האסוציאציות שצחי קיים עם עצמו גרם לי לצחוק, אף פעם לא חשבתי על זה ומעולם לא קראו לי בת הים הקטנה לפני כן.
״מה שהתחלתי להגיד, סער, שזו הפעם הראשונה והאחרונה אני הולכת לעשות עבורך קניות בסופר.״ אני מותירה כמה שקיות על השיש כשכוחי לסדר את הדברים בהן במקום שואף לאפס, צועדת בעצבים אל הסלון, אוספת את השיער שלי לגולגול ונעמדת מתחת למזגן שהקפיא את החלל. החום גרם לי לחוסר סבלנות ועצבים מיותרים, נעצבתי מהמחשבה שהשנה אינה מורכבת רק מעונות מעבר, הרי אחרי הקור העז והסתיו הקצר מגיע חורף קר שמקפיא את עצמותי. ישראל היא מדינה חמה ולכן הקור כאן יותר מדי עבורי ועבור רבים, אמנם החורף כאן לא קר כמו בארצות אחרות אך הוא הספיק לי בשביל לקפוא.
היה מושלם אם השנה הייתה מורכבת רק מעונות מעבר בהן תמיד נעים, לא קר מדי ולא חם מדי.
״אחי, לשלוח את חברה שלך לסופר זה לא רומנטי. היא תעיף אותך לעזאזל.״ צחי מגחך ואני מביטה בסער שמגלגל את עיניו הירוקות ומבטו הקשוח על פניו.
״מתוך ניסיון אתה אומר?״ סער עוקץ את חברו שמעיף עליו כרית וגורם לו לצחוק.
״נראה לך ששלחתי אותה לסופר?, ארי אמרה שאין לי כלום במקרר ואמרתי לה שאין לי כוח ללכת עכשיו ושנלך מאוחר יותר. היא התעקשה ללכת.״ סער מסביר וצחי מושך בכתפיו בוויתור, להיות מגשר או יועץ זוגי לא המטרה שלו בחיים ומחליט לזנוח את הנושא ולתת לנו להתעסק בזה.
לא כעסתי על סער ולא התכוונתי לעשות דרמה בגלל שהלכתי לסופר, זה דבר שאני החלטתי לעשות ואני לא רואה בזה שום רע, אבל אין סיכוי שאלך שוב בחום כזה לסופר שהליכתו מכאן עשר דקות בלבד אך בחום הזה מרגישה הרבה יותר מסך הכל עשר דקות.
"את כועסת?" ידיים נעטפות סביב גופי ואני קופצת בבהלה ומרימה את ראשי בכדי להביט בעיניו של סער שמביטות בי מגובהו שעקף אותי בכמה ראשים.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
