להוריד מִמְּךָ את העיניים

פרק 37

"היה פשוט מדהים." שיראל מספרת לי בעודנו שוכבות על מיטות השיזוף ונצלות תחת השמש היוקדת.

החום בישראל הגיע לשיאו כמו תמיד והדרך הטובה ביותר לנצל את היום החם הזה הוא בים. השיזוף הדוהה שלי היה זקוק לחיזוק, וחוץ מזה, איך אפשר לסרב לשמש, ים, ריכולים, שיזוף ובירה על החוף?

"שתפי יותר, ספרי לי מידע עסיסי, אחותי." אני אומרת בחיוך כשעיני עצומות ומשקפי השמש מגנים עליהן מהשמש. הייתי יכולה להרדם על מיטת השיזוף שעות, רק חבל שבפעם הקודמת שזה קרה התעוררתי וגיליתי שאני בצבע של עגבניה אדומה ובשלה מדי, ומאז אני מחזיקה את עצמי לא להירדם כשאני משתזפת.

"היינו אמורים לאכול במסעדה אבל ברגע האחרון החלטנו ללכת לבית של שחר ולהזמין לשם אוכל. זה הרגיש יותר קליל ופחות בהגדרה שאנחנו בדייט, מההתחלה החלטנו שנעשה את הצעדים האלה לאט אז זה היה בדיוק מה שהיינו צריכים, לא מסעדה ודברים אחרים שמרגישים רשמיים.

אכלנו ודיברנו ואחר כך התיישבנו לראות סרט. בחרנו סרט מפחיד, זה היה סרט בז'אנר מתח אבל היו המון קטעים מפחידים שפשוט נדבקתי אל שחר והוא היה כזה חמוד." היא אומרת ולקראת הסוף ממלמלת בהתרגשות.

"אתם קטשים ולא מקוריים בקטע מפחיד." אני משיבה ומחייכת לעצמי חיוך קטן, יודעת ששיראל תתעצבן מהמשפט הזה, הרי גם ככה היא מתעצבנת מכל דבר שני שאומרים לה.

בליבי שמחתי בשבילם מאוד, לדעתי זה טוב שהם מתקדמים בצעדים איטיים, זאת הדרך הכי טובה לשמר את היחסים. לא לרוץ איתם מהר מדי ולצעוד כל צעד בצעדי תינוק שיעניקו לכל רגע משמעות עצומה וייחודיות. כרגע מצטייר שהשניים יחזיקו יותר משבועיים, שזו כבר התחלה טובה.

"זו לא אשמתינו שסער ואת מקוריים ואוהבים לחפש יחד ריגושים." שיראל אומרת כמגננה וזה נכון, אבל זה הכי כיף. כל פעם סער ואני מוצאים לנו חידושים, דברים שעדיין לא עשינו וזה מה שמייחד את הזוגיות שלנו, שאנחנו לא עושים רק את הדברים הרגילים, אלא כל פעם מותחים את גבול היכולת שלנו וחווים יחד חוויות חדשות ושונות מהשגרה הרגילה. טיול הטרקטורונים למשל, ההחלקה על הקרח או הצניחה החופשית שעשינו ועזרה לי להתעלות על פחד הגבהים שלי.

זה לא מחייב שסער ואני נעשה רק דברים מיוחדים, בתחילת הקשר במיוחד היינו עושים המון דברים מיוחדים ושונים מהרגיל אבל כרגע העבודה פחות מאפשרת לצבור רק חוויות מיוחדות ולכן רוב הזמן אנחנו עושים דברים רגילים ומשעממים לגמרי; יושבים לראות סרט או סתם שוכבים במיטה חסרי כוחות ומדברים על היום שעבר, לפעמים אנחנו יושבים מול הים שצמוד לבית של סער ומביטים בשקיעה בשקט ויש פעמים שכל אחד קבור בפלאפון שלו כי משעמם. יש פעמים שהדבר המיוחד ביותר שאנחנו עושים זה ללכת למשחקי הכדורגל של מכבי פתח תקווה שסער משחק ואני צופה מהקהל עם כל האוהדים, שזה כבר נוהל ולא מיוחד בכלל אבל ככה זה.