ריח הארומה של הקפה באוויר הייתה נעימה אך לעומת הריח, הרוח החמימה של אמצע חודש יולי פחות הנעימה. רפאל ואני ישבנו במרפסת הקטנה בבית והכרנו קצת מעבר להכרות של אתמול.
שמחתי שאמא הכירה אותו והוא היה נראה לי אדם לעניין, היחסים ביניהם נראו לי יציבים וטובים ואהבתי את העובדה שלקחו אותם לאט ולא החלו כבר בהרגלי שינה אצלינו בבית. אני חושבת שהיה לי מוזר אם היה כך וליותם היה יותר מוזר אם לפתע הייתה לו דמות גברית קבועה בבית, שמעולם לא הייתה לו מהסיבה שמאז ומתמיד גדל לצד שתי נשים ללא אבא בבית.
אך גם נוסף לכך, אני בטוחה שהיה שמח שיש העצמה גברית קצת בבית. המסכן הקטן שלי יותר מדי סביב בנות, בעתיד הוא ישמח להיות עם המון בנות אך בגיל הזה אני חושבת שכבר חווה טראומה מלראות אותי מורחת לק כל כמה ימים מרוב התמכרות ולשמוע את חברות שלי צורחות שמסירות אצלי בבית שיער בעזרת שעווה.
״את לא חושבת שכדאי לך ללמוד מקצוע באוניברסיטה?״ רפאל שואל בהתעניינות ולוגם מהקפה שאמא הכינה לו והדיף ריח נהדר וחזק שאהבתי.
״אני לא חושבת שאני זקוקה לזה וגם לא שאעמוד בלימודים האלו. הם הרבה זמן, הרבה חומר ומלל ואני טובה בהמון דברים אחרים, כך שאני לא חושבת שבשביל להצליח בחיים אני זקוקה לתואר כזה או אחר.״ אני משיבה ומכניסה לפי כפית גדושה גבינה ופירורים, עוגת הגבינה שהכנתי אתמול עשתה חסד בפי ונהניתי מכל ביס שאכלתי.
בבית הספר הייתי תלמידה טובה מאוד, לא הייתי מהמצטיינים אך הציונים שלי היו טובים ונעו בין שבעים וחמש לתשעים, היו גם מאיות, הכל היה תלוי במקצוע הנלמד ובמורה המעביר את החומר.
כל עוד הייתי מקשיבה בשיעורים ומבינה את החומר הייתי זקוקה רק לעבור על החומר במשך שעתיים בשביל להיות מוכנה למבחנים.
עם זאת הייתי תלמידה שמשתדלת לשבת בשקט ולא להפריע, פטפטתי פה ושם אבל לא עשיתי בעיות שמפריעות למהלך השיעור, רק בעיות לחברים שלי שבמקום להקשיב למורה הקשיבו לי, ולשותפי לשולחן שהיה צריך לסבול את הברברת הבלתי-פוסקת שלי.
״ואם לא תצליחי בעיסוק העכשווי שלך?, במניקור-פדיקור, מה תעשי? תשארי כך בלי שום השכלה מעבר לבגרות טובה?״ רפאל מתעניין ושואל בדאגה שחיממה את ליבי.
הוא בן אדם נהדר ממה שיצא לי להכיר אותו היום ואתמול ואני רואה כמה הוא יכול לעשות טוב לאמא שלי וגם לי וליותם, לכל המשפחה הקטנה שלנו.
״אני בטוחה שאצליח בתחום המניקור-פדיקור, ואם לא, אני אמצא מה לעשות. החיים יכוונו אותי לאן שצריך.״ אני עונה בנחת ושותה מכוס הנס קפה שלי.
אולי האמונה שלי בגורל חזקה מדי ואולי אני יותר מדי שקטה לגבי העתיד שלי, אני פשוט בטוחה בעצמי שאצליח בתחום הציפורניים, מאמינה שהכל לטובה.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
