השקט שנשאר.

פרק 38- מסיבה בחוף.

"היי, ליס". איה ענתה לטלפון שלה שצלצל דקות ארוכות,

ונשכבה על המיטה שלה מותשת, מהיום העמוס שהיא ומעיין חוו.היא מזמן לא עצרה רגע לחשוב על המצב בניהם,ועל כמה היא מאושרת.אבל עכשיו פתאום ככה, פתאום כשהיא לבד על המיטה שלה,מעלה בזיכרונות שלה את היום שעבר,ובכלל את החודש האחרון שחלף ככה מהר,היא לא יכולה שלא להרגיש אושר.ועכשיו, לאור המשפט הכלכך קצר אבל הכה משמעותי בשבילה,היא כבר הייתה בטוחה במקום שלה.בסטטוס שלה.זה הצחיק אותה שבסופו של יום היא בדיוק כמו כל אותן בנות שתמיד ירדה עליהן.גם היא כמו כולן לא יכולה שלא להיות מושפעת מהכינוי שמעיין בחר לחבר לה.'החברה שלו'.

"מה שלום איוצ' שלנו?". היא הרגישה את החיוך של ליסה מהצד השני של הטלפון.

"שלומה טוב. ושלומה של ליס?". איה ענתה לה באותן מילים,מצחקקת.

"עלה לנו רעיון, זאת אומרת לי ולדבש לארגן מסיבה כזאת בחוף,משהו גדול יותר ולא רק אנחנו הפעם". היא פתחה, מילותיה העידו על כך שהיא נרגשת.ליסה ידעה לחיות את החיים.מהאנשים האלה שעושים מה שטוב להם,והולכים בדרך שלהם ולא מה שהנורמה והחברה מכתיבה.

כבר כשהייתה בגיל של איה ועוד קודם,ידעה שלימודים זה לא הקטע שלה,והחליטה לפרוש,ולפצוח בדרך משלה.היא לא דופקת חשבון לאיש,למחייתה היא ממלצרת ומוכרת גלשנים שהיא מעצבת ומציירת עליהם,שם היא מבטא את התחום האמנותי שניחנה בו.ובערבים היא יוצאת לכל מסיבה או ברים שישנם באיזור.מעין חיית מסיבות כזאת,שבכל בוקר לאחר מסיבה פרועה כזו או אחרת,הייתה מוצאת את עצמה בבית לא מוכר לצד גבר זר.אבל היא אהבה את סגנון החיים הפתוח שלה,ללא מסגרות, ללא התחייבויות.זה היה חלק מהקסם שלה.

"את יודעת בכל זאת עוד מעט הקיץ, ככה נוכל להגביר את המודעות לבית ספר לגלישה של אהוד". הוסיפה.איה לא יכלה שלא לצחוק בליבה.זה היה מעין תירוץ תמידי שהם הרבו להשתמש בו כשרצו להרים מסיבה.להגביר מודעות, ככה אנשים יכירו את המקום, ועוד חרטות נוספות,כשלכל החבורה היה ברור לגמרי שהם רק רוצים לבלות.

"אני בפנים". צחקה, והשיחה התנתקה.למחרת,איה כבר הזמינה את כל החברים, ואת כל החברים של החברים שלה,לפי ההנחיות של דבש וליסה.הם רצו שזה יהיה משהו גדול,בכל זאת, לא תהיה כאן בעיה של מקום, לאור העובדה שהמסיבה עתידה להיערך בתוך החוף הדרומי.

חצי שעה לפני 7 וחצי,השעה בה תכנן מעיין לעבור בבית שלה עם הרכב,לאסוף אותה למסיבה, היא מצאה את עצמה עומדת מול הארון הפתוח מתלבטת.היא תיארה לעצמה שאם ענת תראה אותה ככה,היא בטח לא תוכל שלא לצחוק ולרדת עליה.איה מעולם לא הייתה מהסוג הזה של הבנות שמתחבט שעות מה ללבוש לכבוד דייט או סתם מסיבה.היא הייתה מאלה שתמיד זרקו על עצמם מה שמצאו ישר בארון,ושם זה הסתכם.אבל היום הכל הרגיש לה קצת שונה.היא באה עם מעיין.אחרי שהוא הגדיר אותה בתור החברה שלו,וכמה שזה הרגיש לה מטומטם,היא רצתה להיראות טוב באמת, כשהיא תחת ההגדרה של החברה שלו.כשבן הזוג שלך נראה כמו אל יווני,אתה חייב לדעת שאתה מייצג משהו.היא לא רצתה שמעיין יתבייש בה, או לא ירגיש בנוח כשהיא לצידו.למרות שידעה שאם אכן היה מצב כזה, היא הייתה מעיפה לו שתי סטירות חזקות במיוחד ועפה משם על המקום,לא מוכנה לדבר איתו יותר לעולם.היא לא מסוג הבנות שילבש שמלה מגונדרת או צמודה במיוחד.לכן, בחרה בסופו של דבר שורט ג'ינס כהה, שהפעם לא היה גזור או קרוע,שהתיישב צמוד באופן מדויק על גופה,מדגיש את הקימורים והישבן החטוב שלה.ומכיוון שזוהי בכל זאת מסיבה,לפלג גופה העליון בחרה גופיה כסופה נוצצת,שנפלה על גופה בנונשלנטיות.היא לא יכלה שלא לחשוב שהאאוטפיט הזה עושה עם גופה חסד.