השקט שנשאר.

פרק 33- יותר מזה.

דניאל הביט בו כמה רגעים, עצבני כפי שמעולם לא ראתה.

ואז, מבלי לומר מילה, התנגש בחוזקה במעיין,שהיה גבוה ממנו בכמה סנטימטרים ונעלם מביתה.

מעיין חיכה כמה שניות עד שנכנס אל החדר, אל איה.

היא עמדה לצד המיטה שלה,מתנשפת בזעם, ומצד שני מופתעת לראות את מעיין בפתח חדרה.

"אפשר?". שאל, מסמן בעיניו אל תוך החדר.

מבקש אישור להיכנס.

היא הנהנה, והוא סגר אחריו את הדלת,מתקרב מעט. עיניו סקרו אותה לרגע.היא הייתה לבושה במכנסונים קצרצרים שלא השאירו הרבה מקום לדמיון,ובגופייה שחורה חשופה. שיערה היה פזור ועדיין מעט רטוב,עדות לכך שיצאה מן המקלחת לפני זמן לא רב.

הוא בלע רוק והביט הצידה.

היא אף פעם לא הקלה עליו,במיוחד לא כשהייתה לבושה כך.

"אז אני חשוב לך?". זרק פתאום,מתקרב אליה.

היא הרימה את ראשה מבולבלת, מביטה גבוה, עד שהגיעה לעיניו.

"דניאל, שמעתי מה אמרת לו". הסביר,מגחך.

"אז עכשיו אתה גם מצוטט לשיחות שלי..". גיחכה חזרה, מחייכת.

"מה אתה עושה כאן, מעיין?". הרצינה.

הוא שתק, מרכין את ראשו, ומתבונן בעיניה הירוקות לכמה שניות.

"לא יכולתי להפסיק לחשוב עלייך מאז מה שקרה בים". לחש.

"מה אתה אומר..". היא גיחכה, מתיישבת על קצה המיטה שלה,אך הוא נשאר עומד, דרוך.

"לא, תקשיבי איה אני רציני". הוא התקרב, אחז בידה, גורם לה להתרומם חזרה,לעמוד קרוב אליו.

"אני יודע מה אני, תמיד ידעתי.באתי עם סיפור מסובך, החיים שלי לגמרי בזבל.יש לי תיקים במשטרה, ואני לא אחד כזה שכל אחת הייתה שמחה להביא הביתה, לאמא.

אני הרס עצמי, ואני הורס כל דבר אחר שאני נוגע בו.ואז את הגעת.כמו מלאך טהור ועקשן, נכנסת לחיים שלי. ופחדתי לקלקל גם אותך, לדרדר. אבל זה לא היה באמת העניין, היינו רק חברים והכל היה בסדר. שום רומנטיקה, שום נשיקות. שום אהבה. ככה לפחות רציתי להאמין. ואז קרה מה שקרה, וכמו אידיוט פגעתי בך והרחקתי אותך מהחיים שלי. אבל שמחתי, כי ככה ידעתי שאת בטוחה ממני. מהמפלצת הנוראית הזאת שנקראת מעיין, אני. אבל את חזרת, והכל היה בגדול יותר. אם פעם היית עקשנית, עכשיו את עוד יותר. ופעם היית ישירה, אז עכשיו זה באקסטרים. הכל חזר. הכל, בגדול יותר. חזק יותר. את לא מבינה אפילו איך זה הרגיש ביום הזה שהגעת אחרי התאונה לחוף. רציתי להרוג את עצמי כשראיתי שאת לא זוכרת כלום. השק איגרוף שלי באותו יום ספג הכל. כי ידעתי, שהכל זה בגללי. אני האחד שפגע בך, שלא שמר עלייך מספיק כשהייתה לו ההזדמנות,והבנתי שקיבלתי מתנה, אבל לא הצלחתי לשמור עליה כפי שהייתי צריך,אז העדפתי להתרחק, כדי לא לגרום נזק גדול יותר". אמר.

הנשימות שלו היו חזקות וקצובות,הוא התקשה להביט בעיניה העצובות.

"תפסיק להתייחס אלי כמו אל בובת חרסינה מעיין,התאונה הזאת כבר לא מעניינת אותי ואני בטח שלא מאשימה אותך בזה,אני רוצה שתפסיק להגיד שאתה רע לי, ומזיק לי,וכל החרא הזה שאתה מכניס לעצמך לראש.אני אדון לעצמי, ואני אחליט מה עושה לי רע,ומה עושה לי טוב". היא הרימה את קולה.

"אני לא אמרתי שאין לך זכות להחליט-". הוא התקרב, מנסה לתקן את מילותיו.

"זה לא משנה מה אמרת, מעיין". היא דחפה קלות את חזהו, בעצבים.

"זה משנה מה שלא אמרת". הדגישה.

"לא אמרת כמה הקשר שלנו היה חשוב לך באותה מידה. לא אמרת כמה אני חסרה לך, מאז שכל זה קרה. לא אמרת שאתה מתגעגע אלינו .לא אמרת שאתה מתגעגע אליי..". קראה בכעס.

ידה נשארה על חזהו המוצק.

מעיין הרים אט - אט את ידו הגדולה,והניח אותה על ידה, מלטף בעדינות.

"חשבתי שזה ברור". התנשף, היא הייתה קרובה אליו.

"אני רוצה שנחזור להיות כמו שהיינו פעם". לחש.

"חברים?". אמרה ברוב טיפשותה בחיוך, ומיד התחרטה.

"חברים". הנהן.

"אני..אני באמת צריך ללכת עכשיו". לחש,והתנתק מהמגע שלה,מתקרב אל הדלת. היא הנהנה, מביטה בו במבט אחרון,בעודו יוצא מהדלת, שוכח לסגור אותה מאחוריו. היא חיכתה כמה שניות כשבליבה מתמוססת תחושת ההחמצה,ונעמדה חזרה, הפעם כדי לסגור את הדלת.

היא לא הספיקה להתקדם אל הדלת,כי הוא כבר שוב עמד בפתחה,מביט בה, בסערת רגשות.

הפעם הוא היה נראה חדור מטרה.

"את יודעת מה איה? זין על זה". קילל בבוטות,מתקרב אליה בצעדים מהירים,עד שעמד ממש צמוד אליה,יותר צמוד מקודם.

הוא תפס לה את קצה היד.

"אני לא רוצה שנהיה חברים. אין לי שום רצון כזה,למען האמת, אני חושב שאף פעם לא היה. היום אני מבין שגם לא בפעם הראשונה שראיתי אותך". ירה,היה נראה כאלו בעיניו מתחוללת סערה.

היא נאנקה מופתעת.

היא רצתה להגיב, להחזיר לו באותן מילים,אך הפעם בכעס. מי הוא שידבר אליה ככה?

"אני רוצה יותר מזה". הלשון שלו עברה על שפתיו,והפעם היא פיענחה את מה ששיקפו עיניו.

תשוקה.

הוא תפס ביד השנייה את המותן שלה,והצמיד אותה אליו,בידו השנייה העביר יד בשערה.

"תביני, אני לא יכול לראות אותך ככה.אני לא יכול להיות חבר שלך,כשבפנים אני רוצה כלכך הרבה יותר מזה. אני לא יכול לראות אותך עם אחרים,ולא לשמוע על זה שדניאל נישק אותך. כי זה היה אמור להיות אני!". צעק.