אָבִיהָ

chapter 4

אביה
אני ומאי סיימנו לחלוטין להתארגן.
אני לבשתי שמלה אדומה קצרה, וצמודה.
מאי טוענת שאני נראת סקסית בה, ונעלי עקב שחורות שכמובן מאי בחרה. שמתי מסקרה על ריסיי ואודם אדום שתאם לשמלה, פיזרתי את שיערי הקצר והשחור.

לעומתי מאי שמה את הגינס האפור האהוב עלי שישב עליה טוב וגופיה אפורה שתאמה למכנס ואת הנעלי נייק הלבנות שלי. היא שמה רק שפתון שקוף על השפתיים.
לאחר שסיימנו, מאי אמרה שהוא יאסוף אותנו, הנהנתי וירדנו למטה. אימי ישבה בשולחן וגם ארז, הם דיברו על משהו.

"את יוצאת?" אימי שאלה ששמה לב לנוכחותנו.

"כן" מאי ענתה בחיוך מנומס וארז סרק את גופי, לא במבט מגורה או חרמן.

"זה לא חשוף מדי?" הוא שאל, מה לעזעזל הוא רוצה?

"לא" קראתי באדישות, נכנסת למטבח, מכינה לי קפה.

"את לא תשארי לפחות לארוחת ערב?" היא שאלה והנהנתי לשלילה, וארז ממשיך להביט בי.
לאחר שהכנתי, התקדמתי אל המרפסת, והדלקתי סיגריה בשקט שלי.

"אביה, יוצאים" מאי קראה מבתוך, כיביתי את הסיגריה ונכנסתי לבית, "אביה, אולי תחליפי?" אימי שאלה, לאמא שלי בחיים לא אכפת מה אני לובשת ליציאות, הוא משבש לה את המוח.

"חלאס, אם יש לך משהו לומר לי, תאמר לי בפרצוף ואל תלך לשנות לאמא שלי את הדעה" קראתי בעצבים אל ארז.

"זה מתוך דאגה, אביה" היא אמרה בניסיון להרגיע אותי, "אמא, הוא מזיין לך את השכל" קראתי בעצבים והוא קם מהשולחן בפתאומיות ושאל "איפה הכבוד שלך?"

"אלייך אין לי כבוד" קראתי ויצאתי מהבית, בן זונה.

אני ומאי הגענו ליעד, הנהג שהיה "החבר" הזה של מאי יצא מהרכב והתקדם אחרינו, נכנסנו לבית ברגע שפתחו את הדלת. אני נכנסת ורואה את הפרצופים המוכרים ואת הפרצופים החדשים, חתיכים.

"היי" מילמלתי בקול וחיבקתי את מי שהכרתי.

״בשבילך פרינססה" אחד מהחדשים קרא בפלרטטנות והגיש לי כוס וויסקי, איך זה התאים לי עכשיו.

"תודה" קראתי בחיוך פלרטטני בחזרה, הדבר היחיד שהבטתי בפניו זה שפתיו שקרצו לי.
התיישבנו על הספה והרגשתי שבוהים בי.

"לא ראיתי אותך לפני" הוא אמר, "לא באה הרבה לישיבות" מילמלתי, לוגמת מהמשקה החריף.

"חבל" מילמל וקרץ לי, הוא התקרב אלי ונישק את צווארי, "הבחור הטוב הגיע" שמענו קול וזזתי מאותו בחור, מביטה אל הדלת הכניסה.
פערתי את עיניי בשוק, מה הוא עושה פה?
אדם עזרא המזדיין, הבוס שלי.

הוא נעץ את עיניו בי ולא יכולתי להביט בו, פשוט יצאתי לבחוץ, מנסה לנשום ומדליקה סיגריה.