אביה
פקחתי את עיני, רואה את ידו השרירית של אדם על ביטני, שיערו היה על פניו והוא היה נרגע רגוע, שמתי את השמיכה על גופו האלוהי ונכנסתי לשירותים שבידי פיגמה נקיה.
לאחר המקלחת, הרגשתי יותר נקיה ויותר טוב, נכנסתי לחדר בחזרה, רואה אותו מדבר בפלאפון, "אל תזיין לי את השכל על הבוקר" הוא מילמל וניתק שראה אותי.
"הכל בסדר?" שאלתי וסירקתי את שיערי לאחור, "כן" הוא ענה בקרירות ולבש את בגדיו.
"טוב" מילמלתי בחוסר אכפתיות, למרות שהסקרנות הרגה אותי.
ירדתי לסלון, מתעלמת ממנו, בלעתי כדור לכאבי ראש וחיפשתי משהו לאכול.
"אני הולך" הוא מילמל והתעלמתי, מכינה לי קערת קורנפלקס, רק שילך מפה, קשה לי עם הרגשות המתחלפים שלו.
ציפיתי שהוא יבוא אבל כנראה שלא, דלת ביתי נטרקה ונפלתי על רצפת המטבח, מה אני אמורה לעשות?
"למה את כזאת סגורה?, אני יודעת שזה קשה לך!" אור קראה בזמן העבודה, "זה לא מדויק" מילמלתי, אני אשכרה מדברת עליו וחושבת עליו, מי היה מאמין שאביה זקן השוברת לבבות, תגיע למצב הזה?
"למה את מתייחסת אליו, הוא ללא ספק זין מזדיין, שכל הזונות נדבקות אליו, הבנים אמורים להדבק אלייך" אור אמרה מהחצי היכרות שלה איתי, היא צודקת אבל הלוואי שזה היה יותר קל.
"בואי נלך למחסן, נקח בקבוק וודקה ונשתה" היא הציעה, מה יכול להיות יותר טוב מוודקה?
הבקבוק וודקה התרוקן לאט לאט, אור התחילה לפחד שמישהו יבוא והיא ביקשה שאני אסיים מהר, היא יצאה להיות שומרת והמשכתי לחשוב.
אני באמת חושבת עליו? חשבתי לעצמי.
הייתי צריכה להיות עכשיו במיטה של איזה גבר.
"אביה" שמעתי את קולו הלחוץ של אור, הרגשתי שפוכה, שתיתי בקבוק שלם לבד, התיישבתי על הרצפה, מביטה באחד מהארגזים שהיו מולי.
"מה קורה פה?" הוא נכנס בפתאומיות שאור מאחוריו.
"אתה יודע, נהנים" מילמלתי באדישות.
"אור תחזרי לעבודה" הוא ביקש והיא יצאה, לא לפני שהיא עושה לי פרצוף מצטער.
"את מנסה להחזיר לי?" הוא שאל באי הבנה.
"לא כל העולם סובב סביבך, מר אדם" קראתי בעצבים, לוגמת עוד שלוק מהבקבוק עד שהוא נחטף לי מידו. זין זה שקר.
הכל סובב סביבו.
הוא היה לבוש בבגדים שונים מהבוקר, יותר רשמי, מכופתרת לבנה, ומכנס אפור כהה.
"תחזרי הביתה" הוא קרא.
"ההתנהגות שלך מאוד מגעילה" אמרתי, מזכירה את אירועי בוקר.
"אז זה בגלל זה?" הוא שאל, והסטתי את מבטי וקמתי מהרצפה, מנערת את הגינס וקמה.
"אל תשחק אותה, תחזור למשרד הפלצני שלך, אני חוזרת לעבוד" מילמלתי, בן זונה, אני חייבת לכבות את הרגשות שלי, זה רק פוגע בי.
חזרתי לעבוד והוא היה עובר פה מדי פעם עד שפשוט לא חיפשתי אותו בעיני וטוב שכך.
גוף גדול וגברי הוצמד לגופי מאחור ודיגדג אותי עם זיפיו, "אני מצטער" הוא מילמל וריח הוויסקי ששתה נכנס לאפי, לפי קולו אפשר לשמוע שזה אדם.
"משתגיד" מילמלתי, הכנתי את עצמי לכל תגובה שלו, לכל מגע שלו. ידיו נכרכו יותר צמוד למותני וקירב אותי לגופו, ידוע שזה יקרה רק שהוא שיכור.
"אני עובדת, תפסיק" מילמלתי, מרחיקה אותו ממני שחצי מהעובדים מביטים בי.
"בואי, אני אקפיץ אותך" הוא מילמל, אך היה נשמע לא שיכור בכלל.
"אני לא סיימתי משמרת" מילמלתי והמשכתי לתת ללקוחות שתיה שבם נועצים מבטים באדם, דחפתי אותו והלכתי להוציא את הבקבוק המבוקש.
"אז את פנויה?" אחד מהלקוחות פילרטט איתי כמו תמיד, באתי לענות לו אך כמו תמיד אדם קטע אותי וקרא, "היא לא פנויה".
הבחור נבהל ונעלם מהמקום, "חלאס" מילמלתי בעצבים ונשכתי את שפתי בעצבים.
הוא פשוט משך אותי אליו ונישק את שפתי, השפה שלי מתרככת עם השפה שלו, אני אשקר אם אני אגיד שזה לא אחת מהנשיקות הטובות שלי, כמו כל נשיקה, התנתקנו והוא פשוט הלך.
הייתי בשוק, הוא נישק אותי וניצל את העובדה שאני לא אעצור ופשוט נפלתי לזה.
סיימתי את המשמרת ויצאתי לבחוץ שהמונית מחכה לי, אדם נעלם לי מהזווית ממזמן.
מילמלתי לו את שם הרחוב שלי והוא החל לנסוע, הנסיעה המשיכה בשקט.
הגעתי, שילמתי לו ויצאתי, נכנסת לבית שכבר התרגלתי שהוא ריק, בטח יצאו לחופשה או משהו, אם זה היה חשוב הם היו מתקשרים.
נכנסתי למקלחת ופשוט שטפתי את כל היום המסריח הזה, נותנת למחשבות לצוף.
לבשתי פיגמה חדשה וקצרה, וייבשתי את שיערי הרטוב, ירדתי לסלון והדלקתי את הטלוויזיה ושמתי את אחת מהסדרות האהובות עליי.
הדלקתי סיגריה מנצלת את העובדה שאמא שלי לא יכולה להעיר לי, מתענגת על שאכטה.
דפיקות בדלת נשמעו, כיביתי את הסיגריה וקמתי לפתוח, רואה את אדם שתוי אך הפעם הריח התגבר והתערבב עם משקאות אחרים.
הוא נכנס וסגרתי אחריו, התיישבתי בספה, מביטה בו נופל, הוא יכול להיות רציני גם שהוא שיכור.
"מה יש?" שאלתי והוא התעלם והדליק סיגריה, המשכתי את הסדרה, לא נותנת לו את התענוג.
"את יפה" הוא מילמל, לא ידעתי מה לענות ומה להרגיש, הוא משך אותי לשכב עליו.
הפלאפון שלו צילצל והוא נאנח וענה, "משתגיד, אל תחפור" הוא צעק בעצבים וניתק, זורק את הפלאפון אל השולחן ונשכב לידי.
"מה קרה?" שאלתי, "העבודה המזדיינת הזאת" הוא התעצבן וכיבה את הסיגריה.
"הם מזיינים את השכל וחלאס עם האחריות הזאת" הוא כעס, הוא נראה מאוד מפחיד שהוא כועס.
"לך לישון" מילמלתי, מרגישה כמו בייביסיטר.
הוא נרדם על גופי, מחבק את גופי ומסניף את צווארי, נרדמתי גם.
"לא קרה כלום, די לחפור" הוא קרא בעצבים על הבוקר.
"מי אתה שתוציא את העצבים שלך עליי?" החזרתי בעצבים ויצאתי למרפסת, מהבוקר הוא צועק על כולם, חלאס.
"נו רגע, אביה" הוא מילמל וחיבק אותי.
"מה אני בשבילך, מה אתה רוצה ממני?" שאלתי מבולבלת.
"אני מבולבל בדיוק כמוך" הוא קרא.
"יש לי הצעה, מספר ימים לא נתראה ולאחר מכן נראה את התוצאות" מילמלתי בהצעה והוא הנהן.
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
